תלמוד ירושלמי ביכורים פרק א הלכה ב

משנה: האריסין והחכורות והסיקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנאמר ראשית ביכורי אדמתך. הלכה: עד כדון בשגזל קרקע. גזל זמורה ונטעה ולא דמים הוא חייב לו. אלא צריכא לרבנין. מצוות כגבוה הן או אינן כגבוה. הין תימר כגבוה הן אינו מביא. ואין תימר אינו כגבוה מביא. הכל מודין באשירה שביטלה שאינו מביא ממנה גיזירין למערכה. רבי שמעון בן לקיש בעי. מהו שיביא ממנה לולב. מצוות כגבוה הן או אינן כגבוה. אין תימר כגבוה הן אינו מביא. אין תימר אינו כגבוה מביא. פשיטא שהוא מביא ממנה לולב שאין מצוות כגבוה. מהו שיביא ביכורים. כרבי יודה דו אמר הוקשו לקדשי הגבול מביא. כרבנין דאינון מרין הוקשו לקדשי מקדש אינו מביא. עד כדון בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. אפילו בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה. סברין אמרין נישמעינה מן הדא הרי אילו בתרומה ובמעשר מה שאין כן בביכורים. כלום צריכה לא בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה אפילו בתרומה לא עשה כלום. כהדא דתני האונס והגנב והגזלן. בזמן שהבעלים מרדפין אחריהן אין תרומתן תרומה ולא מעשרותיו מעשר ולא הקדישן הקדש. אם אין הבעלין מרדפין אחריהן תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. לא זה תורם ולא זה תורם. רבי אמי בשם רבי יוחנן. אפילו הבעלין שתרמו אין תרומתן תרומה. אמר רבי יוסי עד כדון אנן קיימין בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. וליידא מי לא אנן תנינן הרי אילו בתרומה ומעשר מה שאין כן בביכורין. איפשר לפירות לצאת בלא בכורין. איפשר לפירות לצאת בלא תרומה ומעשרות. אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה עד כדון צריכה.