תלמוד ירושלמי ביכורים פרק א הלכה ג

משנה: אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים. לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר. אין מביאין ביכורים קודם לעצרת. אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן מפני הכתוב שבתורה וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה. הלכה: אין מביאין ביכורים כול׳. אלו כתיב ולקחת ראשית כל פרי האדמה הייתי אומר כל הדברים יהו חייבין בביכורין. תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית. אם מראשית ולא כל ראשית אין לך אלא חטים ושעורים בלבד. תלמוד לומר פרי אדמתך ריבה. וריבה את הכל. נאמר כאן ארצך ונאמר כאן ארץ חיטה ושעורה. מה ארץ שנאמר להלן בשבעת המינין הכתוב מדבר אף ארץ שנאמר כאן בשבעת המינין הכתוב מדבר. זית שמן זה אגורי. רבי אמי בשם רבי יוחנן זה אוורוסי. ולמה נקרא שמו אגורי. שהוא אוגר שמנו לתוכו וכל הזיתים מאבדין שמנן. אמר רבי חנינה כל הזתים הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנן וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר שמנו לתוכו. ודבש. אילו התמרים. יכול דבש ממש. רבי תנחומה בשם רבי יצחק ברבי לעזר. כתיב וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש. ודבש חייב במעשרות. אלא אילו התמרים שהן חייבין במעשרות. רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן ולמה כתיב ארץ ארץ שני פעמים. להודיעך שאין הבית עומד אלא על שני דברים הללו. ולמה נכללו. רבי יהודה ברבי ורבי שמואל בר נחמן. חד אמר לברכה. וחרנה אמר לשיעורין. מאן דמר לברכה ניחא. מאן דמר לשיעורין והתנינן בהרת כגריס לית היא מימן. כעדשה מן השרץ. לית היא מימן. פשיטא הדא מילתא. הפריש ביכורין חוץ משבעת המינין לא קדשו. מה פליגין. בתמרים שבהרים ובפירות שבעמקים. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי לעזר לא קדשה. רבי אילא בשם רבי אמי איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר לא קדשו. רבי שמעון בן לקיש אמר קדשו. אמר רבי יונה טעמא דרבי שמעון בן לקיש. שכן אם עבר ותרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה. אמר רבי יוסי שמענן פירות הרעים חייבין במעשרות. שמענן פירות הרעים חייבין בביכורים. מתניתא מסייעה לרבי יוסי. אין מביאין מן הציפורנין ולא מן הבישנין ואם הביא לא קדשו. אמר רבי זעירא ותניי תמן תאנים סוכות מנוקבות ענבים מאונקות ומעושנות אין מביאין. אבל מביאין מן התאנים בנות שבע ומן הענבים הלבלוניות. מן המובחר הן. ותימר אבל אמר רבי אבמרי שלא תאמר הואיל והן בסוף לא יביא. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין מביאין תמרים אלא מיריחו ואין קורין אלא על הכותבות. רבי שמעון בן אלעזר אומר רימוני עמקים מביאין וקורין.