תלמוד ירושלמי ביכורים פרק א הלכה ז

משנה: הפריש ביכוריו ומכר שדהו מביא ואינו קורא. והשיני. מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא. רבי יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא. הפריש את בכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שניטמו מביא אחרים תחתיהם ואינו קורא והשניים אין חייבין עליהן חומש. ניטמו בעזרה נופץ ואינו קורא. ומניין שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית. שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי אלהיך וגו׳ מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית. הרי שהביא ממין אחד וקרא וחזר והביא ממין אחר אינו קורא. הלכה: מה טעמון דרבנין הגדתי היום. פעם אחת הוא מגיד ואינו מגיד פעם שנייה. ולית לרבי יודה כן. אית ליה באדם אחד. אבל בשני בני אדם מגיד וחוזר ומגיד. אמר רבי יוחנן משום יחידי אני שונה אותה. ותני כן רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון. שנים אין חייבין עליהן חומש. רבי שמואל בן רב יצחק בשם רב הונא. שנים לוקחין אפילו מן השוק. מה את עבד לון. כתוספת הביכורים או כעיטור הביכורים. אין תעבדינון כתוספת הביכורים פטורין מן הדמאי. אין תעבדינון כעיטור הביכורים חייבין בדמאי. נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בר חנינה. נטמאו הבכורים הסלין ניתנין לכהנים. דכתיב ולקח הכהן הטנא מידך. למי נצרכה לרבי יודה. אף על גב דרבי יודה אמר מגיד וחוזר ומגיד. הרי שהביא ממין אחד קרא וחזר והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא. אמר רבי יונתן תני רבי שמעון בן יוחאי כן. ואמרת ושמחת. הוי אומר על השמחה.