תלמוד ירושלמי ביצה פרק ד הלכה א

משנה: המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתפו לפניו. המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל נוטלה בידו. מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה: הלכה: המביא כדי יין כול׳. אמר רבי חנין בר לוי. מתניתה באילין קורפדייא דקיקתה. דמיטענן תרתיי תלת בגו ידא. היתה אחת גדולה. לפניו כך היא דרכו. לאחריו כך היא דרכו. היך מה דאת אמר. מביאה על גב עורה. ודכוותה. מביאה על גב קנקנה. כמה דאת אמר. מביאה איברים איברים. ודכוותה. מביאה צלוחיות צלוחיות. רבי יודן בעי. מהו להוציא תבן מרשות היחיד לרשות הרבים. ‏ולא מתניתה היא. המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו. מתניתה כמאן דאמר. לכל נפש. אף נפשות בהמה בכלל. מה צריכה ליה. כמאן דאמר. אין נפשות בהמה בכלל. ברם כמאן דאמר. נפשות בהמה בכלל. פשיטא ליה. מתניתה במוציא להאכיל. מה צריכה ליה. במוציא להיסק. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא. מוקצה שיבש אסור ליגע בו. רבי אמר לרבי שמעון בריה. עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה. אמר ליה. ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה. ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סוסרטיי. מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא. לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא. אמר ליה. אוף אנא סבר כן. אתא רבי יוסי בירבי בון רבי יצחק בר ביסנא בשם רבי יוחנן. באילין פיצוליא הוה עובדה. אמר ליה. אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו. הדא דאת אמר לעניין שבת. אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. בגרוגרות משידוש. ובמגורה משיעגל.