תלמוד ירושלמי ביצה פרק ד הלכה ב

משנה: אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה. מביאין עצים מן השדה מן המכונס. ומן הקרפף אפילו מן המפוזר. אי זהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יהודה. רבי יוסה אומר כל שנכנסין לו בפותחת ואפלו בתוך תחום שבת: הלכה: אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה. שמואל אמר. בשלא נתכוון לעבותה. אבל אם נתכוון לעבותה. אסור בשלא היתנה. אבל אם היתנה. מותר. רב נחמן בר יעקב בעי. ויש אדם מתנה לסתור אוהלין. ואומר בפני שמואל. בטפול לה. והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה. תני. אמר רבי לעזר בירבי שמעון. לא נחלקו בית שמי ובית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המפוזרין שבקרפף. על מה נחלקו. על המפוזרין שבשדה. שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. אמר רבי נתן. מודין בית שמי לבית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף. ועל מה נחלקו. על המפוזרין שבקרפף. שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי יוסה בשם רב ירמיה רבי חנינה מטי בה בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא מחמיר. [ובלבד] מן המפוזרים שבקרפף. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. [רבי יהודה אומר] אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה. מטלטלין בתוכה. והכא הוא אומר הכין. אמר רבי מנא. כבית דירה עביד לה רבי יודה.