תלמוד ירושלמי ביצה פרק ד הלכה ג

משנה: אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב. ואין מבקעין לא בקורדם לא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ. בית שהוא מלא פרות וסתום ונפחת נוטל ממקום הפחת. רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל: הלכה: אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה. הדא דאת אמר. בקורה שנשברה ביום טוב. אבל בקורה שנשברה מערב יום טוב מותר בשאין בהן תואר כלי. אבל אם יש עליה תואר כלי. אפילו נשברה מערב יום טוב אסור. תני. סוכות תאינים ובהן תאנים. מכבדות ובהן תמרים שהכניסן לאוכלין. אוכל מהן ביום טוב. הכניסן לעצים. אין אוכל מהן ביום טוב. רב אמר. מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים. הדא דאת אמר. בכלים שנשברו ביום טוב. אבל בכלים שנשברו מערב יום טוב מותר בשאין עליהן תואר כלי. אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו ביום טוב מותר. תני רבי חייה. מסיקין באוכלין. אבל לא בקליפיהן ולא בגלעיניהן. רב הוה יתיב קומי רבי חייה רבה והוה אכיל. והוה מתחמי זרק גו תפייה וזרק קומי תפייה. אמר ליה רבי חייה רבה. הכא זרוק. אמר ליה. מה בין הכא ומה בין הכא. אמר ליה. בן פיחה. אחריהם אחריהם. אמר רבי חנינה. אוכלה הוה זרק. אמר רבי אימי בבלייא. חולה הוה. אמר ליה. כנגד כן אסור ביום טוב. ולא בקורדום. דבית רבי ינאי אמרין. מבקעין בקורדום. תנא רבי הושעיה. מבקעין בקרדום. שמואל אמר. הלכה כמי שהוא אומר. מבקעין בקרדום. תני. רבי יוסי בן כופר אמר משם רבי לעזר בן שמוע. בית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. ולא במגל. אית תניי תני. מבקעין. [ואית תניי תני. אין מבקעין. אמר רב חסדא]. מאן דאמר מבקעין. במגל שליד. מאן דאמר אין מבקעין. במגל שלקציר. אית תניי תני. מפספסין בקלקים. אית תניי תני. אין מפספסין. אמר רב חסדא. מאן דאמר. מפספסין. בבריא. מאן דאמר. אין מפספסין. בתש. אית תניי תני. מוללין עצי בשמים. אית תניי תני. אין מוללין.‏ מאן דאמר. מוללין. בלחים. מאן דאמר. אין מוללין. ביבישין. אית תניי תני. ממתקין את החרדל בגחלת. אית תניי תני. אין ממתקין. מאן דאמר. ממתקין. בשנתנו על גבי הגחלת. ומאן דאמר. אין ממתקין. בשנתן את הגחלת עליו. אית תניי תני. שפין את הכסף בקרטיקון. אית תניי תני. אין שפין. מאן דאמר. שפין. בשנתנו מערב יום טוב. ומאן דאמר. אין שפין. בשנתנו ביום טוב. רבי מאיר אומר אף הוא פוחת כתחילה ונוטל. רבי בא רב יהודה בשם שמואל. ובלבד כנגד הפתח. והא תני. מודין חכמין לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין. בשבת מפקפקין. אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין. ובכלים בשבת מותר. ואין צורך לומר ביום טוב.