תלמוד ירושלמי ברכות פרק ג הלכה ב

משנה: קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו. העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. הלכה: תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת. או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן קברו את המת וחזרו. תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה. תני [המהספד] וכל העוסקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור. מתניתא ביום הראשון. ומה דתני תנא ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין. אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל. באי זה אמן אמרו תרין אמוראין חד אמר באמן של האל הקדוש. וחד אמר באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס ולא פליגי. מאן דמר באמן של האל הקדוש בשבת. ומאן דמר בשומע תפילה בחול. תני רבי יודה אומר היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין. משום אבל פטורין. ירדו לספד הרואים פנים פטורין. ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין משנה אחרונה. הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין. משום אבל פטורין משנה ראשונה. והיי דתנינן תמן וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה. והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה. ס״א ראשונה. אמר רבי חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבת תחרות בציפורין התקין רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין. אמר רבי [שמואל תוספתה] חזרו הדברים ליושנן.