תלמוד ירושלמי ברכות פרק ג הלכה ד

משנה: בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה. רבי יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. הלכה: מהו מהרהר ברכות. מתניתא במקום שאין מים וכרבי מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה. תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים טהר לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה. רבי יודה אומר ארבעים סאה מכל מקום. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה. רב חונא אמר ואפילו ראה את עצמו נאות בחלום. הוון בעיין מימר ובלבד מאשה. רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי דרבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה. פתר לה בששימש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל. והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח. אמר רבי יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמר מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתנון. בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד. מהו להרהר בבית הכסא. חזקיה אמר מותר. רבי יסא אמר אסור. אמר רבי זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה. אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה. רבי אחא בשם תנחום בי רבי חייא ביומוי רבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. אמר להן רבי יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו. מהו גודר ישראל מן העבירה. מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי. אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת. אמר לה ולא כבהמה את. אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת. אמר רבי חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד. שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אף אני אלך ואעשה צרכי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה אומר אסור הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור. אמר רבי יודה בר טיטס רבי אחא בשם רבי אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה. תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות. ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא בשם רבי שונה הלכות ואינו שונה הגדות. תני בשם רבי יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיה בליליא. אמר ליה אין. רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד. מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה. אמר רבי יעקב בר אחא ונהגין תמן כרבי אלעאי בראשית הגז וכרבי יאשיה בכלאי הכרם וכרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין. כרבי אלעאי בראשית הגז דתנא רבי אלעאי אמר אין ראשית הגז אלא בארץ. כרבי יאשיה בכלאים דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד. כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני רבי יהודה [בן בתירה] אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה. רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך בתריה על חד בית שיח. אמר ליה ההוא גברא בעי מסחי. אמר ליה לא תסכן נפשך. אמר ליה מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אפילו כן אמר ליה לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה אמר ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק. וכן הוות ליה. רבי יוסי בן יוסי הוה אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי. אמר ליה לא תסכן בנפשך. אמר ליה ההוא מיכל בעינא. אמר ליה אכיל. ההוא גברא בעי מישתא. אמר ליה שתי. כיון דמטון ללמינה. אמר ליה תמן לא שרי לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה. וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה. מקיל בה לרחוץ במים שאובין מחמירין בה לטבול במים חיים.