תלמוד ירושלמי ברכות פרק ג הלכה ה

משנה: היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות. הלכה: מתניתא ברבים אבל בינו לבין עצמו מפסיק וכרבי מאיר. ברם כרבי יהודה אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. בשאין לו מים לטבול. אבל יש לו מים לטבול אף רבי יודה מודי שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו אמר רבי אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות. ואם באונס אין מטריחין עליו. רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו. חולה מרגיל צריך תשעת קבין. בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. חולה מאונס אין מטריחין עליו. בריא מאונס צריך תשעת קבין. רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא. ואם לאו יתכסה במים ויקרא. מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור. ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור. תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן לעורות. רבי ירמיה בשם רבי זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות. אמר רבי אבינא ומתניתא אמרה כן. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות. אמר רבי אמי אמר רבי שמאי תיפתר במישרה של כובסין. אמר ליה רבי מני אם במישרה של כובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה. תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות ואם אינו יכול לאכול כזית דגן אין פורשין לא מצואתו ולא ממימי רגליו ארבע אמות. בעי קומי רבי אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו. אמר לון מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה ולא קטן הוא. אמר לון ולא כתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו. אמר רבי יודן מנעריו כתיב. משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא אמר מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר ברכים ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא אמר בבא מן הדרך. לוי אמר מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות. ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות. ומצואת הנמייה ארבע אמות. ומצואת התרנגולין ארבע אמות. רבי יוסי ברבי אבון בשם רב חונא ובלבד באדומים. תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא רבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. אמרין מהו מימר מילייא דאוריתא. אמר לון מכיון דאילו הוה איממא הוינן חמיין מה קומינן. ברם כדון אסור. תני גרף אחד של ריעי ואחד של מים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות. ושלפני המטה נתן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא. רבי זכאי אמר נתן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא. ומהו כדי רביעית רביעית בתוך רביעית. אחד כלי קטון ואחד כלי גדול. רבן שמעון בן גמליאל אומר שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא. רבי שמעון בן אלעזר אומר אפילו טרקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא הורי רבי חנינא תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימן בר יפת בשם רבי יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק. רבי זעורא רבי יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין צואתה. קם רבי יעקב בר זבדי רקק עלה. אמר ליה רבי זעורא מן ימא לטיגנא. תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה. רבי אבון בשם רבי חונא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים. ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונה. לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. רבי ירמיה בשם רבי אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר. רבי יהושע בן לוי עושה לו כיליון. לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר. עד היכן. רבי אבא בשם רבי חונא טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעורא אפילו כל שהוא. דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. רבי שמואל רבי אבהו רבי אלעזר בשם רבי חנינא רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה בשם רבי אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא רבי חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר מלמטה אבל מלמעלה לא. אתיא דמר רבי חנינא אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק. רבי יוחנן אמר אפילו רוקק כדי שיהא כוסו נקי. לפניו אסור לאחריו מותר. לימינו אסור לשמאלו מותר. הדא היא דכתיב יפל מצדך אלף. כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין דהוא אסור. רבי יהושע בן לוי אמר הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו. רבי יונה רקק ושייף. רבי ירמיה רבי שמואל בר חלפתא בשם [רב] אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יוסי בירבי אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות. אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור אני אומר אחר בא והטיל שם. רבי אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם. מים כל זמן שהן מטפיחין. גניבא אמר מים כל זמן שרישומן ניכר. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה רבי זעורא בשם רב צואה אפילו עשויה כעצם אסורה. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא אמר בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. אמר חזקיה רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר ליה רבי מנא מן הדא דגניבה. אמר ליה אפילו עשויה כעצם אסורה מפני שממשה קיים מים אין ממשה קיים.