תלמוד ירושלמי ברכות פרק ה הלכה א
משנה: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכונו את לבם. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. הלכה: רבי ירמיה בשם רבי אבא הבא מן הדרך אסור להתפלל. ומה טעם לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין. רבי זריקן רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי המיצר אסור להתפלל לא מסתברא אלא מן הדין קריין לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין. תני לא יעמוד אדם ויתפלל לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטילין אלא מתוך דבר של תורה וכן אל יפטר אדם מתוך חבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטילים אלא מתוך דבר של תורה. שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות. אמר לו רבי יוחנן עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר ככה תשקע בבל. לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש. יכול בחורבן בית המקדש חתם. תלמוד לומר עד הנה דברי ירמיהו במפולת של מחריביו חתם. לא חתם בדברי תוכחות. והכתיב והיו דראון לכל בשר. בגוים היא עסיקינן. והכתיב כי מאוס מאסתנו. השיבינו תחת כי מאוס מאסתנו. אף אליהו לא נפטר מאלישע אלא מתוך דבר של תורה. ויהי המה הולכים הלוך ודבר. במה היו עוסקין רבי אחווא ברבי זעירא אמר בקרית שמע היו עוסקין. היך מה דאמר אמר ודברת בם. רבי יודה בן פזי אמר בבריאת עולם היו עוסקין. [היך מה] דאמר בדבר יי שמים נעשו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר בנחמות ירושלים היו עוסקין. כמה דאמר דברו על לב ירושלים. ורבנן אמרין במרכבה היו עוסקין. היך מה דאת אמר והנה רכב אש וסוסי אש וגו׳. רב ירמיה אמר לא יעמוד אדם ויתפלל אלא מתוך דין של הלכה. רב ירמיה אמר העוסק בצורכי ציבור כעוסק בדברי תורה. רב חונה אמר הרואה טיפה כעין החרדל יושבת ומשמרת עליו שבעה נקיים וקאים ומצלי. זעור בר חיננא אמר המקיז דם בקדשים מעל. עוד הוא מהלכות קצובות. תני בר קפרא אמר אחד עשר יום שבין נידה לנידה הלכה למשה מסיני. תני רבי הושעיה מרבה אדם דגן בתבן ומערים עליו לפוטרו מן המעשרות. אבדן שאל לרבי כמה מעלות בקודש. והוא אמר ליה ארבע. וכמה מעלות בתרומה. והוא אמר ליה שלש וקאים ומצלי. רבי חזקיה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן לעולם אל יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך יי צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. רבי יוסי בי רבי אבון רבי אבהו בשם רבי יוחנן וחברייא יי צבאות אשרי אדם בוטח בך. רבי חזקיה בשם רבי אבהו יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות המתרגשות לבוא לעולם. אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. רבי יהושע בן לוי אמר השתחוו ליי בהדרת קודש בחרדת קודש. רבי יוסי בן חנינא אמר עבדו את יי ביראה וגילו ברעדה. אמר רבי אחא לכשיבוא יום רעדה תגילו. אמר רבי יהושע בן לוי זה שהוא עומד ומתפלל צריך לישב שתי ישיבות. אחת עד שלא יתפלל ואחת משיתפלל. עד שלא יתפלל אשרי יושבי ביתך. ואחת משיתפלל אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה ושוהין שעה אחת לאחר תפילתן. אימתי עוסקין בתורה. אימתי עוסקין במלאכתן. אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר על ידי שהיו חסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן וברכה ניתנת במלאכתן. חונה אמר המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע. שנאמר סביב רשעים יתהלכון. רב חונה אמר כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבוא. מה טעם סביב רשעים יתהלכון. אמר רבי יוחנן המתפלל בתוך ביתו כאילו מקיפו חומה של ברזל. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן אמר רבי אבא אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך לאדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה. וכה אמר אכן. וכאן ביחיד כאן בציבור. רבי פינחס בשם רבי הושעיא המתפלל בבית הכנסת כאילו מקריב מנחה טהורה. מה טעם כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יי. רבי [ירמיה] בשם רבי אבהו דרשו את יי בהמצאו. איכן הוא מצוי. בבתי כניסיות ובבתי מדרשות. קראוהו בהיותו קרוב. איכן הוא קרוב. [בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.] אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר ולא עוד אלא שאלהיהן עומד על גבן. מאי טעמא אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט. רב חסדא אמר זה שנכנס לבית הכנסת צריך להכנס לפנים משני דלתות. מה טעם אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום. דלתותי ולא דלתי. מזוזות ולא מזוזת. אם עשה כן מה כתיב תמן כי מוצאי מצא חיים. רב חונא אמר זה שהוא הולך לבית הכנסת צריך להקל את רגליו. מה טעם נדעה נרדפה לדעת את יי. וכשהוא יוצא צריך להלך קימעא. מה טעם כי אתה צעדי תספור. אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח. אמר רבי [חנינא ענתנייה] ברית כרותה היא היגע תלמודו בצנעה לא במהרה הוא משכח. מה טעם ואת צנועים חכמה. אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא הלמד אגדה מתוך הספר לא במהרה הוא משכח. אמר רבי תנחום הסובר תלמודו לא במהרה הוא משכח. מה טעם פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. רבי יונה בשם רבי תנחום בי רבי חייא זה שהוא רואה חלום קשה צריך לומר יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שיהו כל חלומתי שחלמתי בין בלילה הזה בין בשאר הלילות בין שחלמתי אני ובין שחלמו לי אחרים. אם טובים הם יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים. ואם לדבר אחר כשם שהפכת את מי המרה למתיקה ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה. ואת קללת בן בעור לברכה כן תהפוך את כל חלומות הקשין. ומה שחלמו לי אחרים לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום. הפכת מספדי למחול לי פיתחת שקי ותאזריני שמחה. למען יזמרך כבוד ולא ידום יי אלהי לעולם אודך. ולא אבה יי אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך יי אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יי אלהיך. אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון וניחמתים ושימחתים מיגונם. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. אמר רבי אחא הדא דאמר במלכי ישראל. אבל במלכי אומות העולם משיב שאילת שלום. תני היה כותב את השם אפילו מלך שואל בשלומו לא ישיבנו. היה כותב שנים או שלשה שמות כגון אל אלהים יי הרי זה גומר את אחד מהן ומשיב שאילת שלום. רבי יוחנן הוה יתיב קרי קומי כנישתא דבבל בציפורין עבר ארכונא ולא קם ליה מקומוי אתון בעיין מימחוניה. אמר לון ארפוניה בנימוסא דברייה הוא עסיק. רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי עלון קומי אנטיפותא דקיסרין חמתון וקם מן קומיהון. אמרו ליה מן קומוי אילין יהודאי את קאים. אמר לון אפיהון דמלאכין חמית. רבי יונה ורבי יוסי עלון קומי ארסקינס באנטוכיא [חמתון] וקם מן קומיהון. אמרין ליה מן קומוי אילין יהודאי את קאים לך. אמר לון אפיהון דהני אנא חזי בקרבא ונצח. רבי אבון על קומוי מלכותא כי נפיק הפך קדל. אתון בעיון מיקטלוניה וחמון תרין זיקוקין דנור נפקין מקדליה ושבקוה. לקיים מה שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם יי נקרא עליך ויראו ממך. תני רבי שמעון בן יוחי וראו כל עמי הארץ כי שם יי נקרא עליך. כל אפילו רוחות אפילו שידים. רבי יניי ורבי יונתן הוו מטיילין באסלטין חמתון חד ושאל בהון אמר להון שלמכון רבייא. אמרין אפילו תואר חברות אין עלינו לרעה. [רבי שמעון בן לקיש מיהגי] באוריתא סגין הוה נפיק ליה לבר מתחומא דשבתא והוא לא ידע לקיים מה שנאמר באהבתה תשגה תמיד. רבי יודן בי רבי ישמעאל [מיהגי] באוריתא סגין הוות גולתיה שרעה מיניה [והוא לא ידע לקיים מה שנאמר באהבתה תשגה תמיד. רבי לעזר בירבי שמעון מיהגי באוריתא סגין הוות גולתיה שרעה מיניה] וחכינא מזדהרא לה. אמרין ליה תלמידוי רבי הא גולתך שריעה. אמר לון ולית ההיא רשיעתא זהירא לה. אפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק. רבי חונה בשם רבי יוסי לא שנו אלא נחש. אבל עקרב מפסיק. למה דמחייא וחזרה ומחייא. רבי אילא אמר לא אמרו אלא כרוך אבל אם היה מרתיע ובא כנגדו הרי זה מסתיר מלפניו. ובלבד שלא יפסיק את תפילתו. תני היה עומד ומתפלל באסרטיא או בפלטיא הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקרון ובלבד שלא יפסיק את תפילתו. אמרין עליו על רבי חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל ובא חברבר והכישו ולא הפסיק את תפילתו והלכו ומצאו אותו חברבר מת מוטל על פי חורו. אמרו אי לו לאדם שנשכו חברבר. ואי לו לחברבר שנשך את רבי חנינא בן דוסא. מה עיסקיה דהדין חברבריא כד הוות נכית לבר נשא אין בר נשא קדים למיא חברברא מיית. ואין חברברא קדים למיא בר נשא מיית. אמרו לו תלמידיו רבי לא הרגשת. אמר להן יבא עלי ממה שהיה לבי מתכוין בתפילה אם הרגשתי. אמר רבי יצחק בר אלעזר ברא לו הקדוש ברוך הוא מעיין תחת כפות רגליו לקים מה שנאמר רצון יריאיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם.
