תלמוד ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ב

משנה: מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין גשמים בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת. רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה. רבי אליעזר אומר בהודאה. הלכה: כשם שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם. רבי חייא בר אבא שמע לה מן הדא יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. נדעה נרדפה לדעת את יי כשחר נכון מוצאו. כתיב ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יי [אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו] אם [יהיה] השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. רבי ברכיה אמר רבי יסה ורבנן חד אמר בין על הטל ובין על המטר נשמע לו וחרנא אמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. מן הדא לך הראה אל אחאב ואתנה מטר וגומר. ומן דמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו. איכן הותר נדרו של טל. אמר רבי תנחומא [אדרעייא] ס‍ברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו. אית דבעי מימר בבנה של צ‍רפית ויקרא אל יי ויאמר יי אלהי וגומר. אמר רבי יודה בן פזי לאחד שגנב נרתיקו של רופא. עם כשהוא יוצא נפצע בנו. חזר אצלו אמר לו אדוני הרופא רפא את בני. אמר לו לך והחזר את הנרתק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים ואני מחיה את בנה של צ‍רפית. ומניין שאין המתים חיין אלא בטללים. יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל. אמר רבי תנחום אדרעייא וארעא תפקידיה תפלט. רבי יעקב דכפר חנן בשם ריש לקיש בשעה שעשה אברהם זקינן רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך. וכתיב בתריה נשבע יי ולא ינחם. אמר רבי יודה בן פזי בדייתיקי נתתיו לאברהם במתנה נתתיו לו. ויתן לך האלהים מטל השמים. אמר רבי שמואל בר נחמני בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים הגשמים נעצרין הן מביאין להן זקן אחד כגון רבי יוסי הגלילי והוא מפגיע בעדם והגשמים יורדין אבל הטל אינו יורד בזכות ברייה מה טעם כטל מאת יי כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם. רבי זעירה בשם רבי חנינא היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו. בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו. והתני בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם רצה להזכיר מזכיר. לא דמי לההוא דמיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל. בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו. והתני אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו. בההוא דלא אדכר לא טל ולא מטר. רבי זעורא בשם רבי חונה אם לא שאל בברכת השנים אומרה בשומע תפילה. ודכוותה אם לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים אומרה בשומע תפילה. מה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפילה. אזכרה שהיא מריוח לא כל שכן. והתני אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו. אמר רבי אבדימי אחוי דרבי יוסי בשלא אמר בשומע תפילה. איכן הוא חוזר. כדמר רבי שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן בראש חודש אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לעבודה. אף הכא אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה. ואם לאו חוזר לעבודה בשומע תפילה. בנינוה צ‍רכון מיעבד תענית בתר פסחא. אתון שיילון לרבי אמר לון רבי לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה. איכן הוא אומרה. רבי ירמיה סבר מימר אומרה בשומע תפילה. אמר ליה רבי יוסי לא כן אמר רבי זעירא בשם רב חונה אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו בשומע תפילה. ומר לון רבי לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה. על דעתיה דרבי יוסי איכן הוא אומרה. בשש שהוא מוסיף. עד כדון ציבור שיש לו שש. יחיד שאין לו שש מניין אמר רבי חנינא לא כן אמר רבי זעורא בשם רב חונה יחיד שואל צרכיו בשומע תפילה ואילו צרכיו הן. והבדלה בחונן הדעת. שמעון בר ווא בעא קומי רבי יוחנן דבר שהוא נוהג ובא חכמים חולקין עליו. אמר לו על ידי שעיקרה בכוס שכחוה בתפילה. מילתיה א‍מרה שעיקרה בכוס. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יצחק רובא א‍מרה בכוס א‍מרה בתפילה בשביל לזכות את התינוקות. מילתיה א‍מרה שעיקרה בתפילה. רבי זעורא רב יהודה בשם שמואל א‍מרה בכוס א‍מרה בתפילה אומרה בתפילה אומרה בכוס. מילתיה א‍מרה שעיקרה כאן וכאן. רבי אליעזר אומר בהודייה. רבי יוחנן בשם רבי מטין כרבי אליעזר ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת מיד. רבי יצחק רבה בשם רבי הלכה כרבי אליעזר ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חנינא בן גמליאל הלכה כרבי אליעזר לעולם. רבי אבהו בשם רבי אלעזר הלכה כרבי אליעזר לעולם. אמר רבי יעקב בר אחא לאו בגין דאתון תרתיי שמועין אלא בגין דרבי יצחק בר נחמן ורבי אלעזר תרויהון בשם רבי חנינא בן גמליאל הלכה כרבי אליעזר לעולם. ואבדלה בחונן הדעת דברי חכמים רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בעצמה. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל אומר ברכה רביעית. אמר רבי יודן אומר מטבע ברכה ואחר כך מבדיל. ותייא כרבי דרבי אמר תמיהני היאך ביטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה תפילה מניין. וכה אם אין דיעה הבדלה מניין. אמר רבי יצחק בר אלעזר מבדיל ואחר כך אומר מטבע ברכה. רבי אלעזר בן רבי הושעיה ובלבד שלא יפחות משלש אבדלות. אמר רבי יוחנן א‍מרו הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף יותר משבעה אבדלות. לוי אמר ובלבד מאבדלות האמורות בתורה. נחום בירבי סימאי נפק ומר בשם אבוי ואפילו אבדלה אחת. ואמר רבי אבהו וצריך לחתום בהבדלה. רבי מנא בעי מעתה אפילו פתח במבדיל בין קודש לחול וחוזר וחותם במבדיל בין קודש לחול. אמר רבי יוסי בי רבי בון ולא מברכות שפותחין בהן בברוך וחותמין בברוך הן. רבי אלעזר בן אנטיגנס בשם רבי אלעזר בירבי ינאי זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל. כמה דאמר אמר אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל. ודכותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל. רבי זעירא רבי אלעזר בן אנטיגנס [בשם רבי אלעזר] בירבי ינאי בשם רבי יודה בריבי אם לא הבדיל במוצאי שבת מבדיל אפילו בחמישי בשבת. הדא דאת אמר במבדיל בין קודש לחול. אבל בורא מאורי האש אומרה מיד. רבי זעורא בשם רב יהודה רבי אבא בשם אבא בר ירמיה אפילו יום טוב שחל להיות באמצע שבת אומר בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אמר רבי זעורא לרב יהודה וכי ששת ימי המעשה לפניו. אמר ליה וכי יש טומאה וטהרה לפניו. רבי ירמיה רבי זעירא בשם רב חייא בר אשי צריך לומר החל עלינו את הימים ששת ימי המעשה הבאים לקראתינו לשלום. רבי אבא מוסיף והשמיענו בהן ששון ושמחה. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה הביננו ולמדינו. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה העונין אמן צריכין ליתן עיניהן בכוס ועיניהן בנר. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה ארבעת מינין שבלולב ניטלין דרך גידוליהן.