תלמוד ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ד

משנה: העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטירוף. ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו. ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו רשאי. הלכה: תני הפורס את שמע והעובר לפני התיבה והנושא את כפיו והקורא בתורה והמפטיר בנביא והמברך על אחת מכל מצות האמורות בתורה לא יענה אחר עצמו אמן. ואם ענה הרי זה בור. אית תניי תני הרי זה בור. ואית תניי תני הרי זה חכם. אמר רב חסדא מאן דמר הרי זה חכם בעונה בסוף. ומאן דמר הרי זה בור בעונה על כל ברכה וברכה. אמר רבי חנינא שנים ישראל ואחד כהן ממצעין את הכהן. אימתי בזמן שכולם שוין. אבל אם היה אחד מהן תלמיד חכם ממצעין את החבר. אמר רבי יהושע בן לוי מימי לא ברכתי לפני כהן ולא הנחתי ישראל לברך לפני. רבי יודה בן פזי בשם רבי אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה. רבי יודה בן פזי כד הוה תשיש הוה חזיק רישיה וקאים ליה אחורי עמודא. רבי אלעזר נפיק ליה לברא. רבי אחא רבי תנחומא ברבי חייא בשם רבי שמלאי עיר שכולה כהנים נושאין את כפיהן. למי הן מב‍רכין לאחיהן שבצפון לאחיהם שבדרום לאחיהם שבמזרח לאחיהם שבמערב. ומי עונה אחריהן אמן הנשים והטף. תנא אביי בי רבי בנימן העומדים לאחורי הכהנים אינן בכלל ברכה. העומדין לפני הכהנים אמר רבי חייא בר ווא אפילו חומה של ברזל הברכה מפסקתה. העומדין מן הצדדין נשמעינה מן הדא נתכוון להזות לפניו והזה לאחריו. לאחריו והזה לפניו הזייתו פסולה. לפניו והזה על הצדדין שלפניו הזייתו כשירה. הדא א‍מרה אף העומדין מן הצדדין בכלל ברכה הן. אמר רב חסדא וצריך שיהא החזן ישראל. רב נחמן בר יעקב אמר אם היה כהן אחד אומר כהן אם היו שנים אומרים כהנים. אמר רב חסדא אפילו כהן אחד אומר כהנים שאינו קורא אלא לשבט.