תלמוד ירושלמי ברכות פרק ו הלכה ה

משנה: בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון. בירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון. בירך על הפת פטר את הפרפרת. בירך על הפרפרת לא פטר את הפת. בית שמאי אומרים אף לא מעשה קדירה. הלכה: אמר רב חסדא לא תנינן אלא בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון. אבל אם בירך על היין שבתוך המזון לא פטר את היין שלאחר המזון. תמן אמרין אפילו בירך על היין שלפני המזון לא פטר את היין שלאחר המזון. והא תנינן בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון. רב הונא ורבי יהושע בן לוי. [חד אמר] בהדין דשתי קונדיטון. וחרנה אמר בהדין דשתי חמר בתר בילני. רבי חלבו רב הונא רב בשם רבי חייא רובא פת הבאה כיסנין אחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה. אמר רבי אמי רבי יוחנן פליג. אמר רבי מנא לרבי חזקיה במה הוא פליג. כשאכל מאותו המזון באמצע המזון. אמר ליה אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון. אתא רב חגי בשם רבי זעירא אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון. אמר רבי חנינא בר סיסיי הון אילין דנשייא משלחין ליה ניקלווסין והוה שבק לון בתר מזוניה ומברך עליהן תחילה וסוף. רב חונה אכל תמרין עם פיסתיה. אמר ליה רב חייא בר אשי פליג את על רבך שובקין בתר מזונך ואת מברך עליהן תחילה וסוף. אמר ליה אינין אנין עיקר נגיסתי. רבי יונה ורבי יוסי סלקון למישתיתיה דרבי חנינא ענתנייה אפיק קומיהון פת הבאה בכיסנין לאחר המזון. אמרין נישבוק אולפנה וניתי לן למתניתא. דתני רבי מנא אמר משום רבי יודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי פת הבאה כיסנין לאחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה. אמרי מכיון דהן יחידיי ורבנן פליגין עלוי נעביד כרבנן. אמר מרינוס בי רבי יהושע אהן אכל גריזמי וסלית אף על גב דהוא מברך על גריזמתה בסופה לא פטר סולתא. מה כבית שמאי דבית שמאי אומר אף לא מעשה קדרה. אמר רבי יוסי דברי הכל היא. בירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה. כדברי בית הלל. בית שמאי אומרים לא פטר את מעשה קדירה. אבל אם בירך על הפרפרת תחילה כל עמא מודוי דלא פטר את הפת ולא מעשה קדירה. רבי אבא בריה דרבי פפי בעי. אהן דאכל סולת ובדעתיה מיכול פיתא מהו מברכה על סולתא בסופה. רבנן דקיסרין פשטין לה צריך לברך בסוף.