תלמוד ירושלמי ברכות פרק ח הלכה ז
משנה: מי שאכל ושכח ולא בירך. בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך. ובית הלל אומרים יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמעיו. הלכה: רבי יוסטא בר שונם אמר תרין אמורין חד אמר טעמון דבית שמאי וחד אמר טעמון דבית הלל. מאן דמר טעמון דבית שמאי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו. אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן דמר טעמהון דבית הלל אלן פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך. אלא מברך במקום שנזכר. אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך רבי חייא בשם שמואל עד שיתעכל המזון במעיו וחכמים אומרים כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה. רבי יוחנן אמר עד שירעב.
