תלמוד ירושלמי ברכות פרק ח הלכה ו

משנה: אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים ועל הנר ועל הבשמים של מתים ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. הלכה: תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה מברכין על הבשמים של גוים. מהו פליג. קיומונה [במעשין] לפני חנותו. עששית אף על פי שלא כבת מברכין עליה. נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה. משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת. לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת. גחלת של הקדש מועלין בה. והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין. רבי יוחנן דקרציון בשם רבי נחום בר סימאי בלבד הנקטפת. תני גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי. ניחא גוי שהדליק מישראל. מעתה אפילו גוי מגוי. אשכח תני גוי מגוי אין מברכין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו ויצא משם האור. מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא ולא על הבשמים של מוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר. ולא על הנר והבשמים של מתים. רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי בי רבי חנינא הדא דאת אמר בנתונין למעלה ממיטתו של מת. אבל אם היו נתונין לפני מיטתו של מת מברכין. אני אומר לכבוד החיים הן עשויין. ולא על הנר והבשמים של עבודה זרה. ולא היא של גוים היא של עבודה זרה. תיפתר בעבודה זרה של ישראל. אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. אמר רבי ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי. רבי יהודה בי רבי סימון אמר הבדילו לו. ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה אומר אני משמש ביום וזה אומר אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגומר. לאור אמר לו היום תהא תחומך ולחושך אמר לו הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן הוא שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאיוב המימיך צוית בוקר ידעת השחר מקומו. ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית איכן נגנז. אמר רבי תנחומא אנא אמרית טעמא יוצר אור ובורא חושך עושה שלום משיצא עושה שלום ביניהן. אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב אמר יאותו. ושמואל אמר יעותו. מאן דמר יאותו אך בזאת נאותו לכם. מאן דמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן כיצד מעברין את הערים. רב אמר מאברין. ושמואל אמר מעברין. מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין כאשה עוברה. תמן תנינן לפני אידיהן של גוים. רב אמר עידיהן ושמואל אמר אידיהן. מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם. ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבושו. מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לביש את עובדיהן ליום הדין. אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורו. אמר רבי יוחנן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. אמר רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא אפילו טרקלין עשר על עשר מברכין. רבי זעירא מקריב קומיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו רבי מה את מחמיר עלינו. והתני רבי אושעיא אפילו טרקלין עשר על עשר מברכין.