תלמוד ירושלמי גיטין פרק ה הלכה ג

משנה: אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדין מפני תיקון העולם. הלכה: אין נפרעין מנכסים משועבדין כול׳. אמר רבי חנינא. מפני שאין להן קיצבה. גזל שדה משמעון ומכרה ללוי ובא שמעון וטרפה מלוי. לוי גובה ממשועבדין של ראובן ושמעון גובה אכילת פירות מבני חורין שללוי. עמד לוי והשביח. לוי גובה את הקרן ממשועבדין שלראובן וגובה את השבח מבני חורין שלשמעון. רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר. והוא שקדם מקחו של זה לשבחו של זה. אבל אם קדם שבחו של זה למקחו של זה לוי גובה את הקרן אפילו ממשועבדין של שמעון. אף באכילת פירות כך היא עבדא. אפיק ארבעה דינרין והוא שבח אשתא. לוי גבי ארבעתי דינרייא ממשועבדין שלראובן וגבי תרין אוחרנייא מבני חורין שלשמעון. רבי אבין בשם רבנין דתמן. אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל שמעון. רבי יוסי בירבי בון בשם רבנין דתמן. אין לך יורד ברשות וידו לעליונה אצל ראובן. ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי והלך לוי ונתנה מתנה ליהודה ובא שמעון וטרפה מיהודה. יהודה לא אזיל גבי לוי דהיא מתנה. לוי אזל גבי ראובן דהיא מכירה. ולא מתנה יהבתינה. יכיל הוא מימר ליה. בעי הוינא מיתן ליה וישלם לי טיבו. ראובן גזל שדה משמעון ונתנה מתנה ללוי והלך לוי ומכרה ליהודה ובא שמעון וטרפה מיהודה. יהודה אזל גבי לוי דהוא מכרה. לוי לא אזיל גבי ראובן דהיא מתנה. דמר רבי יוסי בשם רבנין. אין שיעבוד למתנה. ראובן גזל שדה משמעון ומכרה ללוי. ולא הספיק לכתוב טרפו עד שמת. דמאן היא. רב הונא וחייה בריה דרב. חד אמר. אם כתב שטר טרפו. שלראובן. ואם לאו. שללוי היא. וחרנה אמר. היא כתב היא לא כתב שללוי היא. אמר רבי מנא. מסתברא דלא דראובן. דיכיל למימר ליה. מילה דלא דידי זבנית לך. אמר רבי יוסי בירבי בון. לא מסתברא דלא דלוי. דראובן יכיל למימר ליה. האי דלא קומיך אקום לזביניה טבי את. מהו לגבות פרנסה מן המשועבדין. אמר רבי זעירה. רבי יוחנן לא גבי. מאן גבי. רבי חנינה ורבי אילא גביי. רבי יסא איתפקד מדל דיתמין והוו תמן בעיין פרנסה. אעיל עובדא קומי רבי אלעזר וקומי רבי שמעון בן יקים. אמר רבי שמעון בן יקים. לא מוטב שיתפרנסו מן שלאביהן ולא מן הצדקה. אמר ליה רבי לעזר. רבי. אילו יבואו לפני רבותינו אין רבותינו נוגעין בו. ואנו עושין בו מעשה. אמר רבי יסא. אנא יהיב. ואי קמון יתמין ועררין אנא יהיב לון. אפילו כן קמון ועררון. גזר דין נפק. ציפור בת אבשלום. רבי סימון ורבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון בר בא. אנא ורבותינו גבינו לה מן המטלטלין כמנהג מקומה. רב הוה כתיב לרבי עברון על דעתיה דרבי חייה רבה. והוה רבי חייה כתיב ביני שיטייא. עמדו היתומין ומכרו. גובין מן הפרנסה ואין גובין מן המזונות. עמדו ושיעבדו. השיעבוד הזה איני יודע מהו. תנא לוי. אחד שיעבוד האב ואחד שיעבוד הבן גובין מן הפרנסה ואין גובין מן המזונות. אמר רבי אבא. לית כאן בשיעבוד האב אלא בשיעבוד הבן. אם בשיעבוד האב. אם בחיי האב אינו גובה לא כל שכן לאחר מיתת האב. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בר חנינה. נישאו הבנות אלמנה ניזונת מהן. רבי בא כדידיה ורבי יודה כדידיה. דאחתיה דרבי יוסי בר חנינה בשם רבי יוסי בירבי חגיי. אפילו מתו אלמנה ניזונת מהן. בני בנים מה הן. רבי מנא אמר. בני בנים הרי הן כבנים. רבי יוסי אמר. אין בני בנים כבנים. רבי שמואל בריה דרבי יוסי בירבי בון ורבי מתנייה הוון יתבין. סברין מימר. היא בני בנים שכאן היא בני בנים שלהלן. אמר לון רבי יוסי בירבי בון. בני בנים קפצה עליהן ירושת תורה. תמן תנינן. מנה לאבא בידך אין לך בידי אלא חמשים דינרין. פטור. מפני שהוא כמשיב אבידה. אמר רבי לעזר. תקנה תיקנו בו כדרך שתיקנו במציאה. דתנינן. המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם. אמר רבי בא. מתניתא בשאמר לו. שני שוורין מצאת לי. אבל אם אמר לו. שני שוורים מצאתי לך והחזרתי לך את שניהן. והוא אומר לו. לא החזרתה לי אלא אחת. לא בזה תיקנו. רבי פדת בשם רבי יוחנן. בזה תקנו. אבל בראשונה דבר תורה היא. כהדא דתני. יכול אמר לו. שני שוורים מצאת לי. והוא אמר. לא מצאתי אלא אחד. יכול יהא חייב. תלמוד לומר או מצא אבידה וכחש בה. פרט לזה שלא כיחש. אבל אם אמר לו. עומד הייתי בראש גגי וראיתיך מושך שני שוורים קשורים. שני שוורים קשורים משכת לי. והוא אומר. לא משכתי אלא אחד. לא בזה תיקנו. ודכוותה. עומד הייתי על אבא בשעת מיתתו וטענך מנה והודיתה לו. והוא אומר. לא הודיתי אלא חמשים. לא בזה תיקנו.