תלמוד ירושלמי גיטין פרק ה הלכה ד

משנה: יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס חייב לעשר פירותיהן. אפיטרופוס שמינהו אבי היתומים ישבע מינהו בית דין לא ישבע. אבא שאול אומר חילוף הדברים. הלכה: יתומים שסמכו אצל בעל הבית כול׳. אתם פרט לשותפין. אתם פרט לאפיטרופוס. אתם פרט לתורם שאינו שלו. אתם פרט לשותפין. והתנינן השותפין שתרמו. אלא כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר. כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר. אלא כאן להלכה כאן למעשה. אתם פרט לאפיטרופוס. והתניא יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס חייב לעשר פירותיהן. חברייא אמרין. כאן לאפיטרופין לעולם כאן לאפיטרופין לשעה. רבי יוסי בעי. אם באפיטרופין לעולם. ודא דתני. מוכר הוא עבדים אבל לא קרקעות. אלא כן ביתום גדול כאן ביתום קטן. אמר רבי יוחנן. בתחילה אין מעמידין אפיטרופוס ליתומין לחוב להן אלא לזכות להן. ואם חבו חבו. רבי יוסי בר חנינה אמר. בין בתחילה בין בסוף אין מעמידין להן בין לזכות בין לחובה. מתניתא פליגא על רבי יוסי בר חנינה. מעמידין להן אפיטרופוס. שנייה היא בשור שלא ילך ויזיק. הזיק. משל מי הן משלמין. רבי יוחנן אמר. משל יתומין. רבי יוסי בר חנינה אמר. משל אפיטרופוס. ואפילו דלא יסבור רבי יוחנן כן לית מילתיה אמר כן. לא. דהוא אמר לבסוף. אם חבו חבו. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין ישבע. שאין דרכו לבחן. שמינוהו בית דין לא ישבע. שדרכו לבחן. אבא שאול אומר. חילוף הדברים. אפטרפוס שמינהו אבי יתומין ישבע. מפני שהוא כנושא שכר. שמינוהו בית דין לא ישבע. דיכיל מימר ליה. טבות הוינא עבידנא לך. אתייא דרבי יוחנן כרבנין ודרבי יוסי בר חנינה כאבא שאול. דרבי יוחנן כרבנין. ואפילו דיסבור כאבא שאול בעי הוא בר נש מיתן מהימן ומיקרייה מהימן. ודרבי יוסי בר חנינה כאבא שאול. אפילו דיסבור כרבנין אדם מבריח עצמו מן השבועה ואין אדם מבריח עצמו מן התשלומין.