תלמוד ירושלמי גיטין פרק ה הלכה ו

משנה: העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכהן שאוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה ועל המריש הגזול שבנאו בבירה שיטול את דמיו ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח. הלכה: העיד רבי יוחנן בן גודגדה כול׳. רבי חנינה בעי קומי רבי אימי. נראין דבריו בפיקחת שיש לה דעת שהיא יוצא בין לדעת בין שלא לדעת. וחרשת שאין בה דעת לא תצא אלא לדעת. ולא עדות היא. אף אביו כיוצא בה. ומוסיפין על העדות. רבי חנינה סבר. בפיקחת שהשיאה אביה ואמה. רבי יוסי סבר מימר בקטנה שהשיאה אביה ואמה ונתגרשה. אמר רבי יוחנן. מה טעם אמרו. קטנה בת ישראל אוכלת בתרומה. מפני שיהו הכל קופצין עליה לישא מפני חינה. אמר רבי שמי. והוא שתהא יודעת לשמור קידושין. אמר רבי אימי. מתניתא אמרה כן. נישאת לכהן תאכל בתרומה. אמר רבי חנניה. מן מה דאמר רבי יוחנן מפני חינה. הדא אמרה. אפילו לא יודעת לשמור קידושיה. רב המנונא בשם רבי אסי. קטנה אין לה חופה שתאכל בתרומה. אמר רבי אמי. מתניתא אמרה כן. נישאת לכהן תאכל בתרומה. רבי אבין בעי. בשנכנסה לחופה ולא נבעלה ושלחה לבית אביה והגדילה. מהו שתאכל בתרומה. נישמעינה מן הדא. על גב חופתה הראשונה. גזל מריש ובנאו בבירה. בית שמי אומרים. יקעקע כל הבירה ויתננו לו. ובית הלל אומרים. נותן לו דמיו בשוויו מפני תקנת השבין. אמר רבי לעזר. מה פליגין. בשגזלו משופה. אבל אם גזלו ושיפהו דמים הוא חייב לו. גזלו ושיפהו על גב מקומו מהו. נישמעינה מן הדא. היורד לתוך חורבה שלחבירו ובנייה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה. ביקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יהושע בן לוי משום רב נחמן בר יעקב בעי. אילו הפורק חבילתו לתוך חורבתו שלחבירו והלך ליטלה שמא אין שומעין לו. ולא שמיע דאמר רבי יעקב בר אידי משום רבי יהושע בן לוי. משום יישוב. יאות אמר רבי יוסי. הוינא סבר מימר. מה פליגין. בארץ. אבל בחוצה לארץ לא. מן מה דאמר רבי יעקב בר אחא משום יישוב. הדא אמרה. היא בארץ היא בחוצה לארץ. ביקש ליטול עציו ואבניו מהו. אומרים לו. המתן עד שידור בתוכה. ושמואל אמר. נותנין לו מיד. עולא בר ישמעאל. בדין הוה אפילו [ ] נודעה לרבים לא תכפר. למה אמרו תכפר. שלא יהא המזבח שמם. ריש לקיש אמר. בדין הוה דאפילו נודעה לרבים תכפר. ולמה אמרו לא תכפר. שלא יהא מזבח מקבל גזילות. וכמה הם רבים. רבי גוריון בשם ריש לקיש. שלשה בני אדם. רבי אבין בשם רבי יונתן. והבאתם גזול את הפסח ואת החולה. מה פסח וחולה בגלוי אף כל בגלוי.