תלמוד ירושלמי גיטין פרק ט הלכה ח

משנה: שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטן כשר. חתמו עדים בראש הדף מן הצד או מאחוריו בגט פשוט פסול. הקיף ראשו שלזה בצד ראשו שלזה והעדים באמצע שניהם פסולין. ראשו שלזה בצד סופו שלזה והעדים מלמטן את שהעדים נקרין בסופו כשר. גט שכתבו עברית ועדיו יוונית יוונית ועדיו עברית עד אחד עברי ועד אחד יווני כתב הסופר ועד כשר. איש פלוני עד כשר. בן איש פלוני עד כשר. איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר. כתב חניכתו וחניכתה כשר. כך היו נקיי הדעת בירושלם כותבין. הלכה: שייר מקצת הגט כול׳. מהו שייר. אמר רבי יוסי בר ביבון. כגון קיים שריר וברור. וגט פסול פשוט במקושר כשר ובלבד מאחריו. רב אמר. הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות. אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות. אמר. יבא עלי אם עשיתי מימיי. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו. מתניתא פליגא על רב. גט שכתבו עברית ועדיו יוונית. יוונית ועדיו עברית. עד אחד עברי ועד אחד יווני. כשר. פתר לה כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום. ואם היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו. אמר רבי אלעזר. דברי הכל היא. אמר רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. אמר רבי יוסי. לא בעית מדעתו דרבי יוחנן פליג. בשיטתו השיבהו. לאורכו. דו אמר בשם רבי זעירא. מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג. כיני מתניתא. כתב סופר ועד כשר. איש פלוני כשר. בן איש פלוני כשר. איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר. כתב חניכתו וחניכתה פסול. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו כתב אינו. כשר. רבי אבהו כתב אל״ף. רב חסדא כתב סמ״ך. שמואל כתב חרותא.