תלמוד ירושלמי גיטין פרק ט הלכה ז

משנה: שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושנים עדים יוונים באים מתחת זה לתחת זה. את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר. עד אחד עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין. הלכה: שני גיטין שכתבן זה בצד זה כול׳. הרחיק את העדים מן הכתב. מקום שני שיטין פסול. פחות מיכן כשר. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. חלק מקום שני שיטין לעניין אחד. אפילו כל שהוא פסול. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא אמרה כן. עד אחד עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא כעניין אחד הוא. אמר רבי מנא. התחיל בסוף שתים וגמר בסוף ארבע כשר. כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב. כדי שיהו ניקרין עמו. דברי רבי. רבי שמעון בן אלעזר אומר. מלא שיטה. רבי דוסתי בירבי ינאי אומר. בלא חתימת יד העדים. באי זה כתב משערין. רבי יסא בירבי שבתי. מלא חתימת ידי עדים. רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא כדי לך ולך. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא. חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך. אמר ליה. לכן צריכה. חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך. שטר שיש בו מחק או תלות. מגופו פסול. שלא מגופו כשר. ואם החזירו מלמטה אפילו מגופו כשר. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין. צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב. רבי זעירא בשם רב. צריך להזכיר עניינו שלגט עמו. רבי בא בשם רב. לא הזכיר עניינו שלגט עמו. מחלפה שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא בשם רב ירמיה. עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות. שלא באו אלא להכשירו שלגט. והכא הוא אמר הכין. תמן בשם רבי ירמיה. הכא בשם רב. קרא ערער על חתימת ידי עדים. ועל חתימת ידי הדיינין. רבי בא בשם רב יהודה. שכן אם רצה לקיימו בכתב יד העדים מקויים. בכתב ידי הדיינין מקויים. אני אומר. אפילו בעד אחד מדיין אחד מקויים. יהב רשו לכתובא שיכתוב ולחתימייא שיחתימון. רבי בא בשם רב ירמיה. צריכין העדים לכתוב. המלוה הזאת מאחד בניסן הוא ואנו איחרנו את זמנו. רבי זעירא בשם רב המנונא. אשרת הדיינין אפילו רחוקה כמה כשר. אמר רבי מנא. ויאות. שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד מקיים. רב אמר. צריכין הדיינין לכתוב. אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני. למה. כדי שלא יהו מצויין להזים. מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך. אמר רבי חגיי. צריכין הדיינים מכירין את הנידונין. מעשה היה וזייפו.