תלמוד ירושלמי דמאי פרק ד הלכה ג

משנה: רבי אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי. וחכמים אומרים קורא שם ואינו צריך להפריש. מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי ולמעשר עני של ודאי לא יטלם בשבת ואם היה כהן או עני למודים לוכל ממנו אצלו יבואו ויאכלו ובלבד שיודיעם. הלכה: רבי בא בר הונא בשם רב האוכל פירותיו טבולין למעשר עני חייב מיתה. מה טעם דרבי ליעזר מכיון שהוא יודע שהוא בעון מיתה מפריש. מה טעם דרבנן בלא כך קורא שם ואינו צריך להפריש. תני הנאמן ראו אותו מפריש שני. תני לשני נאמן לראשון דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים הנאמן לראשון נאמן לשני. הנאמן לשני אינו נאמן לראשון. מה טעם דרבי אליעזר משום שאינו חשוד להקדים או משום שהפריש שני חזקה שהפריש ראשון. והתנינן רבי ליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי. הא שני צריך מה אם שני שאין לרבו טובת הנייה צריך להפריש. ראשון שיש לרבו טובת הנייה לא כל שכן. הוציא להן מעשר שיני מתוך ביתו אמר להן פדוי הוא נאמן. פדו לו ופדו לכם אינו נאמן. מתניתא דרבי ליעזר דרבי ליעזר אומר הנאמן על השני נאמן על הראשון. אמר רבי יוסי דברי הכל היא עשו אותו כתוספת הביכורים מה תוספת הביכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי אף זה נאכלת משום שני ופטור משום ראשון. אתא רבי חנניה בשם רבי איסי דרבי ליעזר היא. כני מתניתא לא [יתנם] בשבת דתנינן תמן בית שמיי אומרים אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום ובית הלל מתירין. הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא היא יום טוב היא שבת. וההיא ילפא מן הדא בלימודין אבל בשאין לימודין לא סלק על בר נשא מיכול פיסתיה בביתיה דחבריה. תני לא יסרב אדם בחבירו לארחו בשעה שהוא יודע שאינו רוצה. ולא ירבה לו בתקרובת בשעה שהוא יודע שאינו מקבל. מהו בתקרובת ידע דהוא רחיץ והא מטרח עלוי. ובירושלם הוה מפיך פילכיה דשמלא לימינא. תני אין מוליכין לבית האבל בכלי זכוכית צבועה מפני שהוא טוענו טענת חנם. תני עיר שיש בה גוים וישראל הגביים גובין משל ישראל ומשל גוים ומפרנסין עניי ישראל ועניי גוים ומבקרין חולי ישראל וחולי גוים וקוברין מתי ישראל ומתי גוים. ומנחמין אבילי ישראל ואבילי גוים. ומכניסין כלי גוים וכלי ישראל מפני דרכי שלום. גירדאי שאלון לרבי אימי יום משתה של גוים מהו. סבר מישרי לון מן הכא מפני דרכי שלום. אמר לון רבי בא והתני רבי חייא יום משתה של גוים אסור. אמר רבי אימי אילולי רבי בא היה לנו להתיר עבודה זרה שלהן וברוך שריחקנו מהם.