תלמוד ירושלמי דמאי פרק ז הלכה ג
משנה: פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל וזו עשויה תרומת מעשר עליהן. מעשר שני באחרונה ומחולל על המעות. וחוסך גרוגרת אחת. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא יחסוך מפני שהוא ממעט את מלאכתו של בעל הבית. ורבי יוסי אומר לא יחסוך מפני שהוא תנאי בית דין. הלכה: רבי לעזר בשם רבי הושעיה עשו אותו שאינו מאמין לבעל הבית. פשיטא הדא מילתא נשרפו הפירות התרומה בטיבולה. נישרפה התרומה לכשיאכלו הפירות קדשה התרומה למפרע. מהו חש[ך] מן מיכלה הוא מפיק תרומת מעשר. תני לא יחרוש אדם בפרתו בלילה וישכירנה ביום לא יעשה בתוך שלו בלילה וישכיר עצמו ביום. לא ירעיב עצמו ולא יסגף עצמו מפני שהוא ממעט במלאכתו של בעל הבית. רבי יוחנן אזל לחד אתר אשכח ספרא אייניס אמר להו מהו כן. אמרו ליה ציים. אמר ליה אסיר לך. ומה אם מלאכתו של בשר ודם את אמר אסור מלאכתו של הקדוש ברוך הוא לא כל שכן. רב חייא בר אשי בשם רב תניי בית דין שתהא תרומת מעשר משל פועל ומעשר שני משל בעל הבית.
