תלמוד ירושלמי הוריות פרק א הלכה ב

משנה: הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן ובין שלא הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהן רבי שמעון פוטר ורבי לעזר אומר ספק. איזהו ספק ישב לו בתוך ביתו חייב. הלך לו למדינת הים פטור. אמר רבי עקיבה מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתו שהיושב בביתו איפשר היה לו שישמע וזה לא היה איפשר לו שישמע: הלכה: הורו בית דין וידעו שטעו כול׳. רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש. מתניתא כגון שמעון בן עזאי יושב לפניהן. מה נן קיימין. אם בשסילקן תבטלו הורייתן. אם בשסילקו אותו תבטל הורייתו. אלא כי נן קיימין בשזה עומד בתשובתו וזה עומד בתשובתו. הורייתן אצלו אינה הוראה. שלא סילקו אותו. אצל אחרים הורייה. שלא סילקן. לית הדא פליגא על רבי מנא בר תנחום. דרבי מנא בר תנחום אמר. נכנסו מאה. עד שיורו כולן. פתר לה בשלא נכנס. אם בשלא נכנס. מעכב. פתר לה כרבי. דרבי אמר. אין לך מעכב אלא מופלא שלבית דין (בלוד). והא רבי מנא בר תנחום אמר. נכנסו מאה. עד שיורו כולן. אף בחזירה כן או רוב. כת פשיטא לך רוב. מה רוב. רוב ההורייה רוב המשתייר. היך עבידא. נכנסו מאה ומתו מהן עשרה. אין תאמר. רוב ההורייה. חמשים ואחד. ואין תאמר. רוב המשתייר. ארבעים וששה. הפריש חטאתו. נתחרש או נשטה או נשתמד או שהורו בית דין מותר לאכול חלב. רבי יוחנן אמר. נדחית חטאתו. רבי שמעון בן לקיש אמר. לא נדחית חטאתו. רבי יוסי בירבי בון אמר. רבי אחא מחלף שמועתא דלא אתי מילתיה דרבי יוחנן פליגא על מילתיה. דמר רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כוס זורקין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו. רבנן דקיסרין אמרין. רבי חייה אמי מחלף. וחד אמר כאן תנייה. מאן דמחלף לית ליה באילין קישואייה. כמאן דמר. לא נדחית חטאתו. מי מקבלה הימינו. ימתין עד שיחזרו בהן בית דין. אלא כשהיה כהן עבד והקריב וכיפר. היה שמעון בן עזאי. מי מקבלה ממנו. ימתין עד שיחזרו בהן בית דין. כמאן דמר. לא נדחית חטאתו. תולדות הורייה כהורייה. הורייה בהורייה מה הן שיצטרפו. היך עבידא. אכלו ציבור חלבים והפרישו קרבנותיהן. אין תימר. תולדות הורייה כהורייה. בית דין חייבין. אין תימר. אין תולדות הורייה כהורייה. בית דין פטורין. כתי פשיטא לך. תולדות הורייה כהורייה. הורייה בהורייה מהו שיצטרפו. היך עבידא. הורו בית דין. חלב כולייא שלימין מותר ושלשמאל ולו מכסה אסור. חזרו והחליפו. אכלו רוב בראשונה ורוב בשנייה. אין תימר. מצטרפין. חייבין אחת. ואין תימר. אין מצטרפין. חייבין שתים. שתי הוריות בעבודה אחת מה הן שיצטרפו. היך עבידא. אכלו רוב ושחטו רוב. על דעתיה דרבי מאיר חייבין אחת. ועל דעתיה דרבי שמעון חייבין שתים. אכלו מיעוט בראשונה ומיעוט בשנייה. על דעתיה דרבי מאיר חייבין. ועל דעתיה דרבי שמעון פטורין. אמר רבי זעירא ושהות ביניהון. רבי מאיר אמר. נותנין לו שהות עד שישמע. רבי שמעון אומר. עד שישפע. ותני כן. הורו בית דין בשוק העליון ויחיד בשוק התחתון. בית דין בבית ויחיד בעלייה. פטור עד שישמע ממש. על דעתיה דרבי עקיבה אדיין הוא ספק. אמר רבי בון בר חייה. בעומד בין שני תחומין. בין שני תחומי ארץ ישראל לתחומי ארץ ישראל. רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש. להורייה הילכו אחר ישיבת ארץ ישראל. לטומאה הילכו אחר רוב נכנסין לעזרה. מה. כל כת וכת משערין או אין משערין אלא כת הראשונה בלבד. אמר רבי יוסי בירבי בון. עד שהן מבחוץ הן משערין עצמן. רבי יהושע בן לוי. לראייה הילכו מלבוא חמת עד נחל מצרים. רבי תנחומא בשם רבי הונא. טעמא דרבי יהושע בן לוי ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו וגו׳.