תלמוד ירושלמי הוריות פרק ב הלכה ה

משנה: אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש. אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנידה. ואי זו היא מצות עשה שבנדה פרוש מן הנדה. ומצות לא תעשה לא תבוא אל הנידה: הלכה: ואין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש כול׳. כהנא אמר. איפשר שלא היה בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים. התיב רבי שמואל בר אבדימי קומי רבי מנא. ויהא כן במורים. אמר ליה. אנן בעי נכנסין ואת מייתי לן מורים. מאי כדון. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מצוות מצוות. מה מצוות שנאמר להלן בקבועה אף כאן בקבועה. ואין חייבין על כל מצות עשה שבתורה. אמר רבי מתניה. לא אתינן מתני אלא מילה דמייא למילה. היך עבידא. נכנס למקדש טמא חייב. נכנס טהור וניטמא. בא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור. ודכוותה. היה משמש עם הטמאה חייב. היה משמש עם הטהורה ואמרה לו. נטמאתי. בא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור. אי זו היא קצרה שלו. יצן. אי זו היא מצות עשה שבנדה. אמר רבי אבין. והזרתם את בני ישראל מטומאתם. רבי יונתן שלח שאל לרבי שמעון בירבי יוסי בר לקונייא. אזהרה למשמש עם הטמאה מניין. ובעא כיפה מיזרוק בתריה. אמר ליה. מילה דמיינוקייא אמרין בכנישתא בכל יום את שאיל לי. ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה. אמר ליה. לא צריכא ליה הדא. ולית צורכא דלא. היה משמש עם הטמאה חייב. היה משמש עם הטהורה ואמרה לו. נטמאתי. פירש מיד. מהו שיהא חייב. אמר ליה. אנא ואת צריכא לן. נצא לחוץ ונלמד. נפקין ושמעון קליה דתנייא תני כהדא דחזקיה. ואם שכב ישכב איש אותה. אין לי אלא משמש עם הטמאה חייב. היה משמש עם הטהורה ואמרה לו. נטמאתי. פירש מיד. מהו שיהא חייב. תלמוד לומר. ותהי נדתה. ואפילו פירשה עליו נדתה. מה יעשה. רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל. יצן. לא היצן. אמר רבי יוסי. קורא אני עליו אל תקרב. אל תפרוש. קריבה פרישה. רב חונא בשם רב אבא. כהדא האומרים קרב אליך אל תגע בי כי קידשתיך. אמר רבי זעירא. יהא רואה את החרב כילו מחתכת בבשרו. וכל עמה רבי זעירא. רבי תנחומא בשם רב חונה. יטוח ראשי אצבעותיו בכותל ויהא מיצן. כתיב ותשב באיתן קשתו. רבי שמואל בר נחמן. נמתחה הקשת וחזרה. אמר רבי אבון. נתפזר זרעו ויצא לו בציפרני ידיו. ויפוזו זרעי ידיו. רב חונה בשם רב מתנה. תלה עיניו וראה איקונין שלאבינו. מיד היצן. מידי אביר יעקב. אמר רבי אבין. אף איקונין שלרחל ראה. משם רעה אבן ישראל.