תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג הלכה ז
משנה: הפותח את חביתו והמתחיל בעסתו על גב הרגל. רבי יהודה אומר יגמור. וחכמים אומרים לא יגמור. משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה. עבר הרגל ביום ששי לא היו מעבירין מפני כבוד השבת. רבי יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויים. הלכה: רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יגמור אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת הרגל. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. מה פליגין. בחבית שליין. אבל בחבית שלשמן כל עמא מודיי שאינו גומרה. כיצד הוא עושה. תני רבי חייה. שופכה. תני בר קפרה. שוברה. והא תנא רבי חלפתא בן שאול. מניחה לרגל הבא. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. יום טוב שחל להיות בערב שבת אוכל אף תשבות הרגל כרגל. אמר רבי זעורה. מתניתה אמרה כן. ערב הפסח כפסח. ויום טבוח כעצרת. אמר רבי חנניה. אוף אנן תנינן דרבא. רבי יודה אומר אף לא ביום החמישי שאין הכהנים פנויים.
