תלמוד ירושלמי חלה פרק א הלכה א

משנה: חמשה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה. ומצטרפין זה עם זה ואסורין בחדש לפני הפסח ומלקצור לפני העומר. ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבוא העומר הבא. הלכה: חמשה דברים חייבין בחלה כו׳. כתיב והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליי. יכול יהו כל הדברים חייבין בחלה. תלמוד לומר מלחם ולא כל לחם. אם מלחם ולא כל לחם אין לי אלא חיטין ושעורין בלבד. כוסמין שיבולת שועל ושיפון מניין. תלמוד לומר ראשית עריסותיכם ריבה. וריבה הכל. רבי יוסי בשם רבי שמעון תני רבי ישמעאל כן. רבי יונה רבי זעירא רבי שמעון בן לקיש בשם רבי ישמעאל. אמר רבי מנא אזלית לקיסרין ושמעית רבי אחווה בן רבי זעירא ואבא הוה אמר ליה בשם רבי ישמעאל. נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה. מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ. ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד. ושאר כל הדברים אינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון. תני אמר רבי יוחנן בן נורי קרמית חייבת בחלה. רבי יוחנן בן נורי אמר באה היא לידי מצה וחמץ ורבנין אמרין אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקוה. על עיקר בדיקותה הם חולקין. רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותו שהיא באה לידי מצה וחמץ. תמן תנינן תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימיצה הרי זו אסורה. תני רבי יוסי אומר מותר. רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה מפליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו דברי הכל מותר. רבי יוסי כדעתיה דו אמר תמן אין תבשילו תבשיל ברור. וכן הוא אמר הכא אין חימוצו חימוץ ברור. וכמא דאת אמר אין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד. ודכוותה אין לך מגרר עם כולן אלא חטים ושעורים בלבד. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש לא שנינו אלא העושה עיסה מן החטים ומן האורז ואינו נגרר אלא עם החיטין בלבד. מהו שיהו חייבין על קלי שלו משום חדש. אמר רבי זעירה כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו. את שחייבין על לחם שלו משום חדש חייבין על קלי שלו משום חדש. את שאין חייבין על לחם שלו משום חדש אין חייבין על קלי שלו משום חדש. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא עירב ארבעת קבין בפני עצמן וחימצן. וארבעת קבין בפני עצמן ועירבן הרי בשעת חיובן לבא לידי מצה וחמץ. [אמר ליה מינן בא לידי מצה וחמץ.] אתייא דרבי יונה כרבי ירמיה. ודרבי יוסי כרבי זעירא. אתייא דרבי יונה כרבי ירמיה. כמה דרבי ירמיה אמר עד שיהא קרוי לחם. כך רבי יונה אמר עד שיהא קרוי לחם. דרבי יוסי כרבי זעירה כמה דרבי זעירה אמר מינו קרוי לחם כן רבי יוסי אמר מינו קרוי לחם. אתיא דרבי יוסי כרבי הילא אף על גב דו פליג עלוי. רבי שמואל בר נחמן שמע כולהן מן אהן קרייא ושם חיטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו. ושם חיטה אילו החטים. שורה זו שיבולת שועל ולמה נקרא שמה שורה שהיא עשויה כשורה. שעורה אילו השעורים. נסמן זה השיפון. וכוסמת זה הכוסמין. גבולתו לחם. עד כאן גבולו שללחם. ולמידין מן הקבלה. אמר רבי סימון מן מה דכתיב ויסרו למשפט אלהיו יורינו. כמי שהוא דבר תורה. אמר רבי סימון אילין נשייא דאמרן לא ניעול בנינן לכנישתא אין חמי ליה מילף מילף הוא. לא עבדין טבאות אלא ויסרו למשפט אלהיו יורינו. רבי יודה בר פזי בשם רבי יונתן דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא. דתני רבי יוחנן. ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר יכול תביא מן הכוסמין ושיבולת שועל והשיפון. ודין הוא ומה אם החיטים שכשרו לשאר כל המנחות לא כשרו למנחת העומר. כוסמין ושיבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין שלא יכשרו למנחת העומר. השעורין יוכיחו שלא כשרו לשאר כל המנחות וכשרו למנחת העומר. לא אם אמרת בשעורין שמנחת סוטה באה מהן. תאמר בכוסמין ושיבולת שועל ושיפון שאין מנחת סוטה באה מהן. יצאו החטים מן הכתוב וכוסמין ושיבולת שועל והשיפון מקל וחומר. אמר רבי יוסי מיסבור סבור רבי יודה בן פזי שמנחת העומר באה מן הכוסמין ושיבולת שועל ושיפון. אלו מן דאמר תאנים שחורות עלי שמא אינו מותר בלבנות. אלא שחורות אמר לבנות לא אמר. והכא שעורה אביב אמר שיבולת שועל אביב לא אמר. ברם כרבנין שלשה מינין הן. השיפון מין כוסמין. שיבולת שועל מין שעורים. רבנין דקיסרין בעיין מה תנינן חמשה מינין לא חמשה דברים. שני דברים מין אחד ושני דברים מין אחד. תמן תנינן איזהו מין במינו החטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין. השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החטים. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי יונה בשם רבי יוחנן תמן בנשוך וכאן בבלול. תני רבי חייה כן וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות. עירס ראשי עיסיות. אמר רבי יוסי וההן נשוך לאו כמעורס הוא. את אמר אינו מצטרף והכא אינו מצטרף. מהו שילקו על חלתן דבר תורה. רבי יונה בשם שמואל רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דאיתפלגון הפיגול והנותר ששחקן רבי יוחנן אמר לא ביטלו זה את זה. ורבי שמעון בן לקיש אמר ביטלו זה את זה. אמר רבי יוסי ולא דמיין. תמן אמר זה אסור וזה אסור. ברם הכא שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו. וכבר ביטלו עד שלא נעשה איסור. אילו אמר עשה חמש עיסיות מחמשה מינין ועירבו. ואמר רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה יאות. הלל הזקן היה כורך שלשתן כאחת. אמר רבי יוחנן חלוקין על הלל הזקן והא רבי יוחנן כרך מצה ומרור. כאן בשעת המקדש כאן שלא בשעת המקדש. ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו. רבי יוסי בשם רבי לעזר כשם שאין האיסורין מבטלין זה את זה כך אין המצות מבטלות זו את זו. רבי יהושע דרומיא בעי עשה עיסה מחמשת המינין וחזר ועשה חמש עיסיות ממין אחד ועירבו. חיטין שבו מהו שיבטלו חיטין שבו ושעורין שבו מהו שיבטלו שעורין שבו. אמר רבי חייא בר אדא לא כן אמר רבי יוסי שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו. לא צורכה דלא עשה חמש עיסיות מחמשה מינין ועירבן וחזר ועשה חמש עיסיות מחמשה ולא עירבן. חיטים שכן מהו שיבטלו חטים שכן ושעורין שכן מהו שיבטלו שעורים שכן. ואסורין בחדש מלפני הפסח. אית תניי תני מלפני הפסח אית תניי תני מלפני העומר. מאן דאמר מלפני הפסח מסייע לרבי יוחנן. מאן דאמר מלפני העומר מסייע לחזקיה. דאמר רבי יונה בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר שלא בשעת הקרבן היום מתיר. רבי יוסי בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר. מודי חזקיה שלא בשעת הקרבן היום מתיר. רבי יוחנן אמר בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר. אמר רבי הילא טעמא דרבי יוחנן עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר. יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר עד הביאכם את קרבן אלהיכם. יכול הבאה ממש. תלמוד לומר עד עצם היום הזה. הא כיצד טול מבנתיים זמן הבאה. מודי רבי יוחנן באיסור שהוא אסור. איסורו מהו. רבי ירמיה אמר איסורו דבר תורה. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין איסורו מדבריהן. אמר רבי יוסי מיליהון דרבנין מסייעין לן. דתנינן תמן אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול. ואמר רבי יהושע דרומיא רבי יונה רבי אימי בשם רבי יוחנן לא שנו אלא שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר. הא ששה עשר עבר והביא כשר. אין תימר איסורו דבר תורה היא לא שנייא היא שלשה עשר היא ארבעה עשר היא חמשה עשר היא ששה עשר עבר והביא פסול. ועוד מן הדא דאמר רבי זעירא על ידי דרב בר בי דעתון דבנוי דרבי חייה רבה הוא סבר דכוותהון אין תימר איסורו דבר תורה רב בר דעתיה דרבי יוחנן. והתנינן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכיי שיהא יום הנף כולו אסור. אין תימר איסורו דבר תורה ניחא אין תימר איסורו מדבריהן יש תקנה אחר התקנה. אמר רבי יוסי בירבי בון מפני הרחוקין. רבי ירמיה בשם רבי חייא בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר. אמר רבי הונא מתניתא דחזקיה פליגא עלוי. עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר. יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר עד הביאכם את קרבן אלהיכם. והתנינן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן שיהא יום הנף כולו אסור. אמר רבי יונה איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר אין יסבור רבי חזקיה כרבי יודה. דרבי יודה אמר והלא מן התורה אסור. תמן חשין לצומא רבא תרין יומין. אמר לון רב חסדא למה אתם מכניסין עצמכם למספק הזה המרובה חזקה שאין בית דין מתעצלין. אבוה דרבי שמואל בר רב יצחק חש על גרמיה וצם תרין יומין אפסק כרוכה ודמך. אם השרישו קודם לעומר העומר מתיר. רבי יונה אמר קודם להבאה. רבי יוסי אומר קודם לקצירה. אמר רבי יונה הבאה מתרת להבאה קצירה מתרת לקצירה. אמר רבי יוסי קצירה מתרת הבאה וקצירה. לפום כן רבי יוסי חווי בה קצר לרבים ונטמא חזר היחיד לאיסורו. רבי יונה אמר קודם לקצירה. רבי יוסי אמר קודם להבאה. אמר רבי יונה מילתיה דכהנא מסייעא לי דכהנא אמר ואם תקריב מנחת ביכורים ליי. זו ביכירה האחרת לא ביכירה. הגע עצמך אפילו עשבים אפילו השרשה העומר בא ומתיר. ולא קודם לקצירה אנן קיימין. ועוד מן הדא דתני המנכש בשלשה עשר ונתלש הקלח בידו הרי זה שותלו במקום הטינא אבל לא במקום הגריד. הרי יש כאן שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר ומקצת היום ככולו. אמר רבי יוסי מילתיה דרבי אבינא מסייעא לי דאמר רבי אבינא תיפתר כהדא מתניתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בארבעה עשר אבל במקום שנהגו לעשות מלאכה בארבעה עשר לא בתלוש שמא במחובר. אשכח תני מקום שנהגו לעשות מלאכה בתלוש עושין אפילו במחובר. ואם לא אסורין עד שיבוא עומר הבא. רבי לעזר שאל מהו שיביא העומר מהן. איפשר לומר חדש וישן אין תורמין ומעשרין מזה על זה. ואת אמר הכן. התיבון הרי שאר המינין הרי הן תלויין בעומר ואין העומר בא מהן. לא אם אמרת בשאר המינין שלא כשרו למנחת העומר תאמר בשעורין שכשרו למנחת העומר. חברייא בשם רבי לעזר ראשית קצירך ולא סוף קצירך. רבי זעירה בשם רבי לעזר ביכורין אין אילו ביכורין. מה נפק מביניהון. עבר והביא. על דעתהון דחבריא פסול. על דעתיה דרבי זעירא כשר. דברי חכמים רבי יוסי בירבי בון רבי חייה בשם רבין בר חייה והן שהביאו שליש לפני ראש השנה. אבל אם הביאו שליש לאחר ראש השנה העומר בא מהן.