תלמוד ירושלמי חלה פרק ג הלכה ב

משנה: נידמעה עיסתה עד שלא גילגילה פטורה שהמדומע פטור ומשגלגלה חייבת. נולד לה ספק טומאה עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה ומשגילגלה תיעשה בטהרה. הלכה: אמר רבי יונה תרתין מילין תני רבי חייא רובא ואינון פליגין חדא על חדא. טבל מנינו בחולין וכל הספק פוסל את התרומה ופוסל את החולין מלעשות תרומה. וקשיא אם טבל ממנו בחולין למה לי פוסל את החולין מלעשותן תרומה. והא מנינו בתרומה. אמר רבי יונה אוף אנן תנינן תרתיהון טבל מנינו בחולין. דתנינן תמן אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידיים מסואבין מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה מפני שהיא שלישי. הדא אמרה שהטבל מנינו בחולין. וכל הספק פוסל את התרומה ופוסל את החולין מלעשותן תרומה. דתנינן תמן נולד לה ספק עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה משגילגלה תעשה בטהרה. אמר רב ששת דרבי עקיבה היא דרבי עקיבה אמר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין. אמר רבי זעירא דברי הכל היא יעשנה קבין בספיקן. התיב רבי חייה בירבי בון קומי רבי זעירא והתני אף בשאר המינין כן. אית לך מימר יעשנה קבין בספיקן. רבי זבידא אמר אנא בעיתה. רבי יוסי בשם רבי הילא בדין היה שיטמא אדם טבלו דבר תורה דכתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי. תרומה צריכה שימור. אין הטבל צריך שימור. מה אני מקיים ונתתם ממנו את תרומת יי לאהרן הכהן. עשה שיינתן לאהרן הכהן בכהונתו. וכאן הואיל ואין את יכול ליתנו לכהן בכהונתו רשאי את לטמותו.