תלמוד ירושלמי יבמות פרק א הלכה ה
משנה: שש עריות חמורות מאילו מפני שנשואות לאחרים צרותיהן מותרות. אמו ואשת אביו ואחות אביו אחותו מאביו. ואשת אחי אביו ואשת אחיו מאביו. הלכה: שש עריות חמורות מאילו מפני שהן נשואות לאחרים כול׳. מה אינה חמורה. הכא כרת והכא כרת. הכא ממזר והכא ממזר. מהו חמורות. שאינן יכולות להינשא לאחים שלא בעבירה. ותני רבי חייה כן. וכולן אם יכולות להינשא לאחין שלא בעבירה צרותיהן פטורות מן החליצה ומן היבום. תני רבי חייה. אין צרה אלא מאח בלבד. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות. רבי ירמיה בעי. ותהא צרה מן השוק. אמר רבי יוסה. לא שמיע רבי ירמיה הדא דתני רבי חייה. לא שמיע למתניתין מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות. חזר ומר. אין דשמיע. אלא כאינש דשמיע מילה ומקשי עלה. רבי ירמיה בעי. הבא על הצרה מהו שיהא חייב עליה משום אשת אח. אמר רבי יוסי. אילו איפשר לצרה בלא אשת אח יאות. איפשר לאשת אח בלא צרה. איפשר לצרה בלא אשת אח. ואשת אח לא יבמתו היא. אמר רבי יוסה בירבי בון. תיפתר שהיה לה בנים מאחים.
