תלמוד ירושלמי יבמות פרק ב הלכה ג
משנה: כלל אמרו ביבמה כל שהיא אסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת. איסורה איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת. אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת. הלכה: כלל אמרו ביבמה כל שהיא אסורה כול׳. אמר רבי זעירא. עד דאנן תמן אפקינן ארבע עשרה מן דעד אחותה שהיא יבמתה מתייבמת חוץ מבתו. דסלקינן להכא שמעינן הכא דתני רבי חייה. דתני רבי חייה. בתו מאנוסתו נשואה לאחיו מאביו ולו אחות מאם מאיש אחר נשואה לאחיו השיני ומת בלא בנים. הרי זה אסור בבתו ומותר באחותה. הדא היא אחותה כשהיא יבמתה מתייבמת. פשיטא הדא מילתא. איסור מצוה ואיסור קדושה חלץ נפטרה צרתה. ובא עליה. רבי יוסה אמר. איתפלגון רבי לעזר ורבי יוחנן אמר. לא נפטרה צרתה. רבי שמי מחלף שמועה. מסתברא על דרבי שמי דבכל אתר רבי לעזר סמך לרבי חייה רבה. דתני רבי חייה. איסור מצוה איסור קדושה חלץ לה ובא עליה נפטרה צרתה.
