תלמוד ירושלמי יבמות פרק ב הלכה י

משנה: מצוה בגדול לייבם ואם קדם הקטן זכה. הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו. הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא. הלכה: מצוה בגדול לייבם ואם קדם הקטן זכה כול׳. מצוה בגדול לייבם. שנאמר והיה הבכור אשר תלד. מה אנן קיימין. אם בנולד. יאמר קרייא יקום על שם אביו המת. אלא עד שיהא הנולד בכור. מעתה אפילו היו לו בנים ומתו ואחר כך מת הוא לא תהיה אשתו זקוקה לייבום. ויאמר קרייה ובנים לא היו לו. אלא אם אינו עניין לנולד תניהו עניין למייבם. מצוה בגדול לייבם. הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס. קידש כמי שכנס. אמר [מדין] שלא לכנוס וכנס מוציאו מידו. גירש מהו שיחזיר. אם אומר את כן לא נמצאת מוציא ליזה על בניה. הנטען על אשת איש. רב אמר בנטען בעדים. רבי יוסי בעי. אם בנטען בעדים בהא תני [והוציאה] מתחת ידו. אף על פי שכנס יוציא. ומתחת ידי אחר יקיים. אם נטען בעדים אפילו מתחת ידי אחר יוציא. אלא כן אנן קיימין בנטען שלא בעדים [והוציאה] מתחת ידי אחר יקיים.