תלמוד ירושלמי יבמות פרק ד הלכה טו

משנה: אמר רבי שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין בירושלם וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש לקיים דברי רבי יהושע. הלכה: אי זהו ממזר כול׳. אמר רבי שמעון בן עזאי כול׳. רבי יוסי בן חנינה אומר. וכולהם מאשת אב למדו. לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו. רבי עקיבה דורש. מה אשת אביו מיוחדת שהיא בלא יבוא הוולד ממזר. אף כל שהוא בלא יבוא הוולד ממזר. התיבון. הרי אלמנה לכהן גדול. שנייא היא שפירש בה חלל. שמעון התימני דרש. מה אשת אב מיוחדת שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר. אף כל שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר. התיבון. הרי נידה. שנייא היא שאין כתוב בה שאר בשר. רבי יהושע דרש. מה אשת אב מיוחדת שחייבין עליה מיתת בית דין והוולד ממזר. אף כל שחייבין עליה מיתת בית דין הוולד ממזר. אף על גב דרבי יהושע אמר הבא על אחותו הוולד כשר. מודה שאם היתה הוולד נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. אף על גב דרבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון. גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. חד בר נש אתא לגבת רב אמר. בנין דילידת אמה דההוא גברא ארמאי. אמר ליה. כשר. אמר ליה רב חמא בר גוריא. הן דעיימך רגליך עד דלא ייתי שמואל ויפסלינך. אף על גב דרב אמר. גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. ומה ראו לומר. הלכה כרבי שמעון התימני. אמר רבי יוסי בירבי חנינא. מקום שנכללו כל העריות להיכרת. יצאת אשת אב ללמדך על הממזר. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי בירבי חנינה. תמן הוא יליף ליה מכללא והכא הוא יליף ליה מפרטה. דתני מצות יי. הייתי אומר. אף אוכלי שקצים ורמשים בכלל. הרי את דן לומר. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה עיני שנאמר להלן דבר שחייבין על שגגתו חטאת ועל זדונו כרת. אף מעיני שנאמר כאן חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. אי מה עיני שנאמר להלן שיש בו מיתת בית דין אף מעיני שנאמר כאן דבר שיש בו מיתת בית דין. אמר רבי יוסי בירבי חנינה. מקום שיצאת עבודה זרה ללמד על מחוייבין כריתות לא יצא עמם כרת אלא כרת בלבד. אבל מיתה ממקום אחר באת. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי בירבי חנינה. תמן הוא יליף לה מכללא והכא הוא יליף לה מפרטא. תמן נכללו כל העריות לקרבן. יצאת עבודה זרה ללמד על מחוייבי קרבנות. אית לך מימר. הכא נכללו כל העריות לממזר. יצאת אשת אב ללמד על הממזר.