תלמוד ירושלמי יבמות פרק ד הלכה טז
משנה: אשתו שמתה מותר באחותה. גירשה ומתה מותר באחותה. נשאת לאחר ומתה מותר באחותה. יבמתו שמתה מותר באחותה. חלץ לה ומתה מותר באחותה. הלכה: אשתו שמתה מותר באחותה כול׳. הא באמה אסור. לא כן אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. שומרת יבם שמתה מותר באמה. אלא בגין דתנינן. חלץ לה ומתה מותר באחותה. הא באמה אסור. לפום כן תנא אחותה.
