תלמוד ירושלמי יבמות פרק ו הלכה ב

משנה: וכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לממזר ולנתין פסל ולא חלק בין ביאה לביאה. הלכה: וכן הבא על אחת מכל העריות כול׳. אלמנה לא יקח. יכול אפילו אונס. תלמוד לומר לא יחלל זרעו בעמיו. יכול אפילו הערה. תלמוד לומר לא יחיל ולא יחלל. אפילו באונסין. לא יחיל ולא יחלל. אפילו בהערייה. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. תני רבי ישמעאל. נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה בשאר כל העריות. מה לקיחה שנאמרה בשאר כל העריות עשה בהן את המערה כגומר. אף לקיחה שנאמרה כאן נעשה בה את המערה כגומר. רבי חגיי בעי. אי מה לקיחה שנאמרה בשאר כל העריות עשה בהן את המערה כגומר והוולד ממזר. אף לקיחה שנאמרה כאן נעשה בה את המערה כגומר והוולד יהא ממזר. אמר רבי יוסה. ליידא מילא איתמר חלל. לא דממזר רוב מן החלל. אתא רבי בון בר ביסנא בשם רבי בא בר ממל. נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה בשומרת יבם. מה לקיחה שנאמרה בשומרת יבם עשה בהן את המערה כגומר והוולד כשר. אף לקיחה שנאמרה כאן נעשה בה את המערה כגומר והוולד כשר. דאמר רבי בא בר ממל. הערה בה חייב משום חללה. נכנסה העטרה חייב משום ביאה. גמר את הביאה חייב משום מחלל.