תלמוד ירושלמי יבמות פרק טו הלכה ה

משנה: אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת זו שאומרת מת תינשא ותיטול כתובתה וזו שאומרת לא מת לא תינשא ולא תיטול כתובתה. אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אילו לא ינשאו. רבי יהודה ורבי שמעון אומרין זו וזו מודות שאינו קיים ינשאו. הלכה: האשה שהלכה היא כול׳. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. מודה רבי מאיר בראשונה. אשכח תני. עוד היא במחלוקת. מה בין שנייה מה בין ראשונה. ראשונה לא עשו בה דבר זה אצל חבירתה כלום. אמר רבי לעזר. מודה רבי יודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום. אמר רבי יוחנן. אילו אמרה רבי לעזר מני שמעה ואמרה. תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו. אלו מעידין אותו שנזר שתים ואלו מעידין אותו שנזר חמש. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודיי שיש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. אמר רבי יוחנן. במונה נחלקו. אבל בכלל כל עמא מודיי. נחלקת העדות אין כאן נזירות. והידינו כלל והידינו מונה. כלל. ההן אמר תרתיי וההן אמר חמש. מונה. ההן אמר. חדא תרתיי וההן אמר. תלת ארבע וחמש. רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אמר. מן הכיס מונה. וזה אומר. מן הצרור מונה. הכחיש עדות בתוך עדות. ואף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אילו אומרים. מן הכיס מונה. ואילו אומרים. מן הצרור מונה. הכחיש עדות בתוך עדות בטל העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. לתוך חיקו מנה. ואילו אומרים. לתוך פונדתו מנה. דברי הכל. הכחיש העדות לאחר עידות לא בטלה עדות. זה אמר. במקל הרגו. וזה אמר. בסייף הרגו. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. ואף רב מודה שבטלה עדות. מה פליגין. כשהיו שתי כתי עדים. אלו אמר. במקל הרגו. ואלו אמר. בסייף הרגו. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. בדרום פנה. ואילו אומרים. בצפון פנה. דברי הכל. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרב מן הדא. רבי שמעון ורבי יודה אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי יודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום. (דמר רבי יוחנן. אם אמרה רבי לעזר מיני שמעה ואמרה.) מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות. בזמן שהן מכחישין זה את זה עדותן בטילה. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבון. ואפילו תימר כת בכת. שנייא היא בדיני נפשות. צדק צדק תרדוף.