תלמוד ירושלמי יבמות פרק טז הלכה ז

משנה: אמר רבי עקיבה כשירדתי לנהרדעא לעיבור השנה מצאני נחמיה איש בדלא אמר לי שמעתי שאין משיאין האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא נומיתי לו וכן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה הזאת משובשת בגייסות מקובל אני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד. וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר מצאנו חבר ליהודה בן בבא. מתוך דברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזה והשיא רבן גמליאל את נשותיהן על פי עד אחד. והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ומפי אשה ומפי שפחה. הלכה: אמר רבי עקיבה כשירדתי לנהרדעא לעבר את השנה מצאני נחמיה איש בדלא כול׳. מצאו כתוב בשטר. מת פלוני נהרג פלוני. רבי ירמיה אמר. משיאין את אשתו. רבי בון בר כהנא אמר. אין משיאין את אשתו. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי ירמיה. על פי עדים. לא על פי כתבן ולא על פי מתורגמן ולא עד מפי עד. ועכשיו אין משיאין עד מפי עד. ודכוותה על פי כתבן ועל פי מתורגמן מסיאין. ומתניתא מסייעא לרבי בון בר כהנא. יפה כח העדים מכח השטר וכח השטר מכח העדים. שהעדים שאמרו. מת פלוני נהרג פלוני. משיאין את אשתו. מצאו כתוב בשטר. מת פלוני נהרג פלוני. אין משיאין את אשתו. יפה כח השטר מכח העדים. שהמלוה את חבירו בעדים גובה מנכסין בני חורין. בשטר גובה מנכסין משועבדין.