תלמוד ירושלמי יבמות פרק ט הלכה ה

משנה: בת ישראל מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן. וכן בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה. בת ישראל מאורסת ללוי מעוברת מלוי שומרת יבם ללוי וכן בת לוי לישראל לא תאכל במעשר. בת לוי מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן ללוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר. הלכה: בת ישראל מאורסת לכהן. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית היא גו בייתה. מכהן. ליליד בית. אין בין יליד בית. לשומרת יבם לכהן. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית הוא גו בייתה. וכן בת כהן לישראל. ובת כהן כי תהיה לאיש זר. מעוברת מישראל שומרת יבם לישראל. ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם. בנעוריה. פרט למעוברת. בת ישראל מאורסת ללוי. אתם וביתכם ולית היא גו בייתה. מעוברת מלוי. יליד בית. ואין כאן יליד בית. אמר רבי יוסי. כלום כתיב יליד בית אלא בכהן. כמה דתימר תמן הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל. והכא נמי הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל. שומרת יבם ללוי. אתם וביתכם. ולאו הוא גו בייתה. וכן בת לוי. ובת כהן כי תהיה לאיש זר. ולא בת כהן כתיב. אמר רבי יוסי. בת. אחת בת כהן ואחת בת לוי. בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן חוזרת ואינה אוכלת. מעוברת מישראל שומרת יבם לישראל. ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם. בנעוריה. פרט למעוברת. בת לוי מאורסת לכהן. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית הוא גו בייתה. מעוברת מכהן. יליד בית. ואין כאן יליד בית. שומרת יבם לכהן. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית הוא גו ביתא. וכן בת כהן ללוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר. מה נפשך. כהנת היא תאכל. לוייה היא תאכל. רבי הילא בשם רבי יוחנן. כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה. הוי הוא דאמר נותנין מעשר לכהונה.