תלמוד ירושלמי יבמות פרק יא הלכה ו

משנה: הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים ראוייות לכהונה ואינן מיטמאין למתים ואם נטמאו אין סופגין את הארבעים. ואינן אוכלין בתרומה ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש. ואינן חולקין על הגורן. ומוכרים את התרומה והדמים שלהם. ואינן חולקין בקדשי מקדש. ואין נותנין להם קדשים. ואין מוציאין את שלהן מידיהן. ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה. ובכורן יהא רועה עד שיסתאב. ונותנין עליהן חומרי ישראל וחומרי כהנים. הלכה: הגדילו התערובות כול׳. לשעבר. הא לכתחילה לא. כיני מתניתא. מותר לשחרר כתחילה. אף רבי יוסי הגלילי אמר. אסור לשחרר. מודה הוא הכא שהוא מותר. מפני תיקון הוולד. מהו ראויות. לא פסולות. מניין לכהן שהוא מקריב קרבנותיו בכל משמר שירצה. תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו ושרת. היה זקן או חולה נותנו לכל משמר שירצה ועורן ובשרן שלו. היה טמא ובעל מום נותנין לאנשי המשמר ועורן ובשרן שלהן. אילין בני התערובות מה את עבד להון. כזקן וכחולה או כטמא ובעל מום. מסתברא מיעבדינון כטמא ובעל מום. ומתניתא עבדא לון כזקן וכחולה. דתנינן. אין מוציאין את שלו מידו.