תלמוד ירושלמי יבמות פרק יג הלכה ח

משנה: מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת. ביאתה או חליצתה שלאחת מהן פוטרת צרתה. וכן שתי חרשות. קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה. הלכה: מי שהיה נשוי כול׳. כקניינה שלזו כן קניינה שלזו וכקניינה שלזו כן קניינה שלזו. כיצד הוא עושה. רב חייה בר אשי בשם רב. כונס את החרשת ומוציאה בגט והקטנה תמתין עד שתחלוץ. ותחלוץ מיד. לית יכיל בגין דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית. ואם בא על הקטנה מוציאה בגט והחרשת אסורה איסור עולם. עבר ובא על החרשת מוציאה בגט והותרה. אמר רבי הילא. מפני תקנתה. רבי בון בר חיא בעי קומי רבי הילא. מהו מפני תקנתה. כמה דתימר תמן. יחלוץ צד הקנוי שבו ויכנוס צרתה. אמר אוף הכא. יחלוץ צד הקנוי שבה ויכניס צרתה. ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס את החרשת. אמר ליה. כן אמר רבי שמעון בן לקיש. לא מצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת מתייבמת. ומצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת יוצאה בגט. אמר ליה. הוי היא דתנינן תמן. מאמר לזה וחלץ לזה הראשונה צריכה גט.