תלמוד ירושלמי יבמות פרק יג הלכה ז

משנה: שני אחים נשואין לשתי יתומות קטנות מת בעלה שלאחת מהן תצא משום אחות אשה. וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה שלקטנה תצא משום אחות אשה. מת בעלה שלגדולה רבי ליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו. רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה. רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו לאשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה. הלכה: כקיניינה שלזו כן קניינה שלזו וכקניינה שלזו כן קניינה שלזו. ולא כן תנינן קטנה וחרשת. תני רבי חייה. קטנה וחרשת. מת בעל הקטנה בעל החרשת מוציאה בגט והקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ. ותחלוץ מיד. לית יכיל בגין דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית. מת בעל החרשת בעל הקטנה מוציאה בגט והחרשת אסורה איסור עולם. עבר ובא על החרשת יוציא בגט והותרה. כההיא דאמר רבי הילא. מפני תקנתה. כיני מתניתא. והקטנה תמתין עד שתגדיל ותגיע לפרק ותינשא. אמר רבי לעזר. לית כאן תינשא אלא תתארס. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבן גמליאל. המקדש אחות יבמתו נפטרה יבמתו מן החליצה ומן היבום. הוי ההיא דתנינן תמן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה. דלא כרבן גמליאל. רבי חגיי אמר קומי רבי זעירה מנחם בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי אליעזר אם מיאנה מיאנה. רבי ליעזר אומר. מלמדין את הקטנה שתמאן בו ואת אמר הכין. רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יהושע אם מיאנה מיאנה. רבי יושוע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו. ואת אמר הכין. רבי הילא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן גמליאל. מודה רבי יהושע לרבן גמליאל. אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל. ואם לאו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה.