תלמוד ירושלמי יבמות פרק יד הלכה ג
משנה: שני אחים חרשים נשואים לשתי אחיות חרשות או לשתי אחיות פקחות או לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פיקחת או שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחין פיקחין לשני אחין חרשין לשני אחין אחד חרש ואחד פיקח. הרי אילו פטורין מן החליצה ומן הייבום. ואם היו נכריות יכנוסו ואם רצו להוציא יוציאו. שני אחין אחד חרש ואחד פיקח נשואין לשתי אחיות פקחות מת חרש בעל הפיקחת מה יעשה פיקח בעל הפקחת תצא משום אחות אשה. מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל הפקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם. הלכה: שני אחין חרשין כול׳. צרתה מהו. נישמעינה מן הדא. בתו פיקחת נשואה לאחיו חרש. צרתה פטורה מן החליצה ומן הייבום.