תלמוד ירושלמי יבמות פרק יד הלכה ז
משנה: שני אחין פקחין נשואין לשתי נוכריות אחת חרשת ואחת פיקחת מת פיקח בעל החרשת מה יעשה פקח בעל הפיקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא. מת פקח בעל הפיקחת מה יעשה פיקח בעל החרשת או חולץ או מייבם. שני אחין אחד חרש ואחד פיקח נשואין לשתי נוכריות אחת חרשת ואחת פיקחת מת חרש בעל החרשת מה יעשה פקח בעל הפיקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא. מת פקח בעל הפיקחת מה יעשה חרש בעל החרשת כונס ואינו מוציא לעולם. הלכה: שני אחין פיקחין כול׳. שני אחין אחד חרש כול׳. מהו שתאכל בתרומה. נישמעינה מן הדא. בת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פיקח. לא הספיק לכונסה לחופה שלנישואין עד שניתחרש הוא או עד שנתחרשה היא. אינה אוכלת בתרומה. מת ונפלה לפני היבם ואפילו חרש. אוכלת. בזה ייפה כח היבם מכח הבעל. שהיבם חרש ומאכיל והבעל חרש ואינו מאכיל.
