תלמוד ירושלמי יבמות פרק טו הלכה א

משנה: האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאת ואמרה מת בעלי תינשא מת בעלי תתייבם. אין שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאת ואמרה מת בעלי אינה נאמנת. רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באת בוכה ובגדיה קרועין. אמרו לו אחת זו ואחת זו תינשא. הלכה: האשה שהלכה היא ובעלה כול׳. כמה דאת אמר. אם יש עדים שהיא אשת איש. והיא אומרת. גרושה אני. אינה נאמנת. ואמר אף הכא כן. שנייה היא בעידי מיתה. מאחר שאם יבוא הוא מכחיש. ותהא נאמנת לומר. מת יבמי. לית יכיל. דתנינן שאין האשה נאמנת לומר. מת יבמי. שתינשא. ולא. מתה אחותי. שתיכנס לביתה. אמר רבי בא. בעלה שנישאת לו לרצונה נאמנת. יבמה שנפלה לו על כרחה אינה נאמנת. רבי הושעיה בעי. הגע עצמך שנישאת לו על כרחה מעתה לא תהא נאמנת. לא סוף דבר כמשנה האחרונה שעד אחד מתירה. ואפילו כמשנה הראשונה שאין עד אחד מתירה היא מתרת עצמה. מה בינה לעד אחד. עד אחד חשוד לקלקלה. והיא אינה חשודה לקלקל את עצמה. עד אחד מהו שיהא נאמן בשעת מלחמה. נישמעינה מן הדא. חד בר נש ביומוי דרבי אמר ליה. הן ההוא פלן. אמר לון. מית. הן ההוא פלן. אמר לון. מית. אמר ליה. וכולהון מתים. אמר לון. ואילו הויין בחיין לא הוון מייתי. רבי ירמיה בשם רבי חנינה. מעשה בא לפני רבי ואמר. מאן דנישאת נישאת. מאן דלא נישאת לא נישאת. רבי אייבו בר נגרי. בשעת מלחמה הוות. הדא אמרה שעד אחד נאמן בשעת מלחמה. מה בין שלום לעולם לבין מלחמה לעולם. מלחמה בעולם סבורה בו שמת ולא מת. עד כדון בשהיתה מלחמה בצפון ובאת מן הצפון. בדרום ובאת מן הדרום. היתה מלחמה בצפון ובאת מן הדרום. והיא אומרת. מן הצפון באתי. ואני אומר. מן הדרום באת. והיא אומרת. מן הדרום באתי. סבורה להתיר את עצמה. היא אמרה. על מיטתו מת. ואני אומר. למלחמה הלך. היא אומרת. על מיטתו מת. סבורה להתיר את עצמה. אי זו היא קטטה. רבי בא בשם רב חייה בר אשי. לא קידשתני ולא גירשתני ולא הייתי אשתך מימיי. אין זה קטטה. קידשתני וגירשתני אלא שלא נתתה לי כתובתי. הרי זה קטטה. אמרה רבי בא קומי רבי חייה בר אבא. אמר ליה. בני. אלא אפילו היא תובעת בודאי להתגרש. רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באה בוכה ובגדיה קרועים. מתיבין לרבי יהודה. הגע עצמך שהיתה אחת בוכה ואחת שאינה בוכה. לזו את אוסר ולזו את מתיר. התיב רבי חנניה חברון דרבנין. הגע עצמך שיצא בנה למדינת הים ומת שם. אני אומר. שמא היא מזכרת ובוכה.