תלמוד ירושלמי יבמות פרק י הלכה ב

משנה: רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון. רבי לעזר אומר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה. רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו הראשון פוטרות צרותיהן ואין הוולד ממנו ממזר. נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו. נישאת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן. ושלא על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן. ייפה כח של בית דין שפטורה מן הקרבן. הורוה בית דין להינשא והלכה וקלקלה חיבת בקרבן שלא היתירוה אלא להינשא. הלכה: נישאת על פי בית דין כול׳. רבי בא. רב המנונא ורבי זעירא תריהון אמרין. זהו ראשו שלפרק. מה אמר רבי יוסי בשאר כל הדברים. נישמעינה מן הדא. רבי יוסי אומר. כל שהוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו. ואמר רבי בא. רב המנונא ורבי זעירא תריהון אמרין. זהו ראשו שלפרק. הדא אמרה. לא חלוק רבי יוסי בשאר כל הדברים. מה אמר רבי לעזר בכתובה. מה אם דברים שנפלו דרך איסור את אומר זכאי. כתובה שנפלה לו דרך היתר לא כל שכן. מסתברא דרבי לעזר יודי לרבי יוסי. רבי יוסי לא יודי לרבי לעזר. רבי יוסי ורבי לעזר יודון לרבי שמעון. רבי שמעון לא יודי לרבי יוסי ורבי לעזר. הדא אמרה על דרבי שמעון ביאה פסולה פוטרת. לא מסתברא דלא ניסית ברשות מותרת. שלא ברשות אסורה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון עשו בית דין הורייתן בזדון איש ואשה. נישאת שלא ברשות כשגגת איש ואשה. אמר רבי יוחנן. לית כאן פטורה אלא חייבת. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. ויהא כן בהורייה. בשהורו מותר לבוא על אשת איש. ולא עקירת גוף הוא. בשהורו עד חמש שנים אסורה מיכן ואילך מותרת. ויהא כן בקילקול. הקילקול דומה לאכילת חלב ודם. בשהורו מותר לאכל חלב ודם.