תלמוד ירושלמי יבמות פרק י הלכה ז

משנה: בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחים ואחים פוסלין על ידו. אלא שהוא פוסל תחילה ואחין פוסלין תחילה וסוף. כיצד בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבימתו פסל על ידי אחים. באו עליה אחים עשו בה מאמר נתנו גט או חלצו פסלו על ידו. הלכה: בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל כול׳. הא בסוף אינו פוסל אלא לאחר מאמרו אבל לאחר ביאתו פוסל. אלא שהוא פוסל בדבר אחד והן פוסלין בארבעה דברים. כיצד בן תשע שנים ויום אחד. ואם לבנו ייעדנה. לבנו הוא מייעדה. אינו מייעדה לאחין. וייעדינה לאחין מקל וחומר. מה אם הבן שאינו קם תחתיו לחליצה ולייבום הרי הוא מייעדה לו. אחיו שהוא קם תחתיו לחליצה ולייבום אינו דין שייעדנה לו. תלמוד לומר ואם לבנו ייעדנה. הוא מייעדה. אינו מייעדה לאחיו. לא. אם אמרת בבן שהוא קם תחתיו בשדה אחוזה. תאמר באחיו שאינו קם תחתיו בשדה אחוזה. הואיל ואינו קם תחתיו בשדה אחוזה אינו דין שייעדנה לו. תלמוד לומר ואם לבנו ייעדנה. לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לאחיו. ואם לבנו ייעדנה. לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לבן בנו. שמואל בר אבא בעא קומי רבי זעירא. בפרשת נחלות את עבד בן בן כבן והכא לית עבד בן בן כבן. אמר רבי זעירא. מאן דמר לי הדא מילתא אנא משקי ליה קונדיטון. התיב רבי תנחום. הרי פרשת נחלות הרי עשית אח כבן ושאר כל הקרובים כבן. (ואין) את עושה בן בן כבן. התיבון רבנן דקיסרין. הרי פרשת טמאות הרי עשיתה אח כבן ושאר כל הקרובים כבן. ואין את עושה בן בן כבן. אמר הא אזיל קונדיטון. ואם לבנו ייעדנה. לדעת. אמר רבי יוחנן. לית כאן לדעת. אמר רבי יעקב בר אחא כן. אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה. אמר רבי שמואל בר אבדומא. אפילו תימר אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה לא קטן הוא. אם לבנו ייעדנה. לדעת. רבי יוחנן אמר. מייעדנה בין לבנו הגדול בין לבנו הקטן בין לדעת בין שלא לדעת. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו מייעדה אלא לבנו הגדול בלבד לדעת. בן תשע שנים ויום אחד עושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. על דעתיה דרבי יוחנן דהוא פתר לה בייעודין ניחא ייעודין שיש לו קניין בה עושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דהוא פתר לה בנישואין תהא פטורה מן החליצה ומן הייבום. והתנינן נשא אשה ומת הרי זו פטורה. אמר רבי אבין. אתיא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בירבי יהודה. ותני כן. בן תשע שנים ויום אחד עד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות הרי זו שומא. רבי יוסי בירבי יהודה אומר. הרי אילו סימנין. רבי יעקב בירבי בון בשם רבי יוסי בן חנינה. והן שעמדו בו בשעת סימנין. רבי יוסה בעי. עמדו בו בשעת סימנין. למפריעו הוא נעשה איש או מיכן ולבא. רבי אבון פשיטא ליה. למפריעו הוא נעשה איש כל שכן לבא. דו פתר הדא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בירבי יהודה. ולמה לית רבי יוסי פתר הדא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסה בירבי יהודה. אמר רבי מנא. דהיא צריכה ליה. רבי יוסי בעי. עמדו בו בשעת סימנין למפריעו נעשה איש או מיכן ולהבא. ניחא אלמנה. וגרושה. תיפתר שבא עליה משהגדיל נתן לה גט. חליצה. תיפתר שבא עליה ומת וחלצו לה אחין ועל ידיו היא נעשית חלוצה. מעתה אפילו פחות מתשע. אמר רבי שמואל בר אבדומא. וכיני. אלא בגין דתנא כולהון תשע תנא אף הוא עמהון. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי. מאחז למד רבי יוסי בירבי יודה. דתני. אחז הוליד בן תשע והרן בן שש וכלב בן עשר. כמאן דמר. הוא כלב בן חצרון הוא כלב בן יפונה.