תלמוד ירושלמי יומא פרק ו הלכה ה
משנה: ומה היה עושה. חלק לשון של זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין שתי קרניו ודוחפו לאחוריו מתגלגל ויורד לא היה מגיע לחצי ההר עד שהוא נעשה אברים אברים. בא וישב לו תחת הסוכה האחרונה עד שתחשך. מאימתי מטמא בגדים משיצא חומת ירושלים. רבי שמעון אומר משעת דחייתו לצוק: הלכה: [בראשונה היו קושרין אותו בחלונותיהן. ויש מהן שהיה מלבין ויש מהן שהיה מאדים. והיו מתביישין אלו מאלו. חזרו וקשרו אותו בפתחו של היכל. ושנים שהיה מלבין ויש שנים שהיה מאדים. חזרו וקשרו אותו בסלע. כתיב לכו נא ונווכחה וגו׳. תני. רבי אלעזר אומר. אם יהיו חטאיכם כשנים שבין שמים וארץ כשלג ילבינו. יותר מכאן כצמר יהיו. רבי יהושע אומר. אם יהיו חטאיכם כשנים. כשני אבות הראשונים. כשלג ילבינו. ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו. אמר רבי יודא בר פזי. אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו. בראשון. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. בשני. ורבנין אמרין. בזמן שעוונתיו של אדם כפי שניו. כצמר יהיו.]
