תלמוד ירושלמי יומא פרק ח הלכה ז

משנה: האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו. עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. ושבינו לבין חברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבה אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו׳. ואומר מקוה ישראל יי מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל: הלכה: והעולה מכפרת על הירהור הלב. מה טעם. והעולה על רוחכם היו לא תהיה. אמר רבי לוי. והעולה על רוחכם היו לא תהיה. וכן איוב אומר. והשכים בבוקר והעלה עולות מספר כולם וגו׳. [הדא אומר שהעולה מכפרת על הרהור הלב.] רבי אומר. על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה. אם עשה תשובה מתכפר לו. ואם לאו אינו מתכפר לו. רבי זבידא אמר. רבי יסא מקשי. מיסבור סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה. רבי אשיין רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. מודה רבי שאין יום הכיפורים מכפר אלא בתשובה. הא מיתה מכפרת בלא תשובה. תני. יום מיתה כיום תשובה. מאן תנינתה. רבי. הווי הדא היא דתנינן. מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. דלא כרבי. שאל רבי מתיה בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. אמר לו. שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש. אמר לו. שלשה הם חוץ מן התשובה. כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים. וכתוב אחר אומר כי ביום הזה יכפר עליכם. וכתוב אחר אומר ופקדתי בשבט פשעם וגו׳. וכתוב אחר אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. הא כיצד. עבר על מצות עשה ושב מיד. אינו זז ממקומו עד שימחול לו. עליו הכתוב אומר שובו בנים שובבים. העובר על מצוה בלא תעשה ושב מיד. התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. עליו הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר עליכם. העובר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה. והייסורין בשאר ימות השנה מכפרין מחצה. עליו הכתוב אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. אבל מי שנתחלל בו שם שמים אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורם לכפר ולא בייסורין למרק. אלא תשובה ויום הכיפורים מכפרין שליש והייסורין מכפרין שליש. והמיתה ממרקת בייסורין. עליו הכתוב אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. הא למדנו שהמיתה ממרקת. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר. היום מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעורה אמר. כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת. מרד. על דעתיה דרבי זעורה כבר כיפר. על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר. אמר רבי זעורה. מתניתא מסייעא לרבי חנניה. חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים. וביום הכיפורים מה שאין בשעיר. שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר. והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים. חומר בשעיר. שהשעיר מכפר מיד. ויום הכיפורים מכפר משתחשך. אמר רבי חונה. איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. רבי יוסי בירבי בון בעי. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד ויכפר מיד. שמואל אמר. ההן דחטא על חבריה צריך מימר ליה. סרחית עלך. ואין קבליה הא טבאות. ואין לא. מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון. הדא הוא דכתיב ישר על אנשים. יעשה שורה שלאנשים. ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. אם עושה כן. עליו הכתוב אומר פדה נפשו מעבר בשחת וחייתו באור תראה. מית. צריך מפייסתיה על קיבריה ומימר. סרחית עלך. תני. עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר אינו צריך להתודות עליהן יום הכיפורים הבא. אם עשה כן עליו הכתוב אומר ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו. תני. רבי ליעזר אומר. הרי זה זריז ונשכר. מה טעמיה דרבי ליעזר. וחטאתי נגדי תמיד. מה מקיים רבי ליעזר טעמון דרבנן. ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו. בשונה באותה העבירה. מה מקיימין רבנן טעמיה דרבי ליעזר. וחטאתי נגדי תמיד. שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן. אלא כשעשאן ונמחל לו. מצות הוידוי ערב יום הכיפורים עם חשיכה עד שלא נשתקע במאכל ובמשתה. אף על פי שנתודה בערבית צריך להתודות בשחרית. אף על פי שנתודה בשחרית צריך להתודות במוסף. אף על פי שנתודה במוסף צריך להתודות במנחה. אף על פי שנתודה במנחה צריך להתודות בנעילה. שכל היום כשר לוידוי. כיצד הוא מתודה. רבי ברכיה בשם רבי בא בר בינה. רבוני. חטאתי ומורע עשיתי. ובדעת רעה הייתי עומד. ובדרך רחוקה הייתי מהלך. וכשם שעשיתי איני עושה. יהי רצון מלפניך יי אלהיי [שתכפר לי על כל פשעי] שתמחול לי על כל עונותיי. ותסלח ותמחול לי על כל חטאותיי. תני. צריך לפרוט את מעשיו. דברי רבי יהודה בן בתירה. רבי עקיבה אומר. אינו צריך לפרוט את מעשיו. מה טעמיה דרבי יהודה. אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב. מה עבד לה רבי עקיבה. מי גרם להם. אני. שהרביתי להם כסף וזהב. למה. שאין חמור (נוקק) [נוהק] מתוך כפיפה שלחרובין. כתוב מקוה ישראל יי. מה המקוה מטהר את הטמאים. אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל. וכן הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם.