תלמוד ירושלמי יומא פרק ח הלכה ו

משנה: חטאת ואשם ודאי מכפרין. מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה. התשובה מכפרת על עבירות הקלות על עשה ועל לא תעשה. ועל החמורות היא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר: הלכה: תמן תנינן. ועל זדון מקדש וקדשיו. שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר. ועל שאר עבירות שבתורה. קלות וחמורות זדונות ושגגות [הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומיתת בית דין. שעיר המשתלח מכפר.] לא היא קלות עשה ולא תעשה. לא היא חמורות כריתות ומיתות בית דין. רבי יודה אומר. כיני מתניתא. הקלות והחמורות. אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון. אותן החמורות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אילו הן הקלות. עשה ולא תעשה. אילו הן החמורות. כריתות ומיתות בית דין. כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות בדבר שיש בו חיוב קרבן. אף שעיר המשתלח כן מכפר. ניחא לא הודע. הודע. לא כן תנינן. חייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין. וחייבי אשמות תלויין פטורין. אמר רבי בון בר חייה. בין שנתודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. [ולמה לא אמר בשלא נתוודע לו בהן.] מילתיה אמרה. ואפילו לא נתודע לו בהן יום הכיפורים מכפר. תמן תנינן. על אילו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי. ולא כבר כיפר יום הכיפורים. רבי שמעון בשם לוי סוכייה. במורד ביום הכיפורים היא מתניתה. עשה אף על פי שלא עשה תשובה. לא תעשה. רבי שמואל בשם רבי זעורא. והוא שעשה תשובה. האומר. אין עולה מכפרת. אין עולה מכפרת עלי. מכפרת היא. אי איפשי שתכפר לי. אינה מכפרת לו על כרחו. אין יום הכיפורים מכפר. מכפרת היא. [אי] איפשי שיכפר לי. מכפר הוא לו על כורחו. אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל. לא כולא מן הדין בר נשא מימור למלכא. לית את מלך.