תלמוד ירושלמי כלאים פרק ב הלכה א

משנה: כל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט. רבי יוסי אומר יבור בין ממין אחד בין משני מינין. רבי שמעון אומר לא אמרו אלא ממין אחד. וחכמים אומרים כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע. במה דברים אמורים תבואה בתבואה וקטנית בקטנית תבואה בקטנית וקטנית בתבואה. באמת אמרו זירעוני גינה שאינן נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה. אמר רבי שמעון כשם שאמרו להחמיר אף להקל. הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה. הלכה: אנן תנינן שיש בה. אית תניי תני שנפל לתוכה. אמר רבי מנא מאן דאמר שיש בה אחד מעשרים וארבעה. מאן דאמר שנפל לתוכה אחד מעשרים וחמשה. אמר רבי יוסי בירבי בון בין כמאן דאמר שיש בה בין כמאן דאמר שנפל לתוכה אחד מעשרים וארבעה. מיי כדון מאן דאמר שיש בה בתלוש. מאן דאמר שנפל לתוכה במחובר. מה נן קיימין. אם במתכוין לזרע אפילו חיטה אחת אסור. אם לערב אפילו כל שהוא אסור לערב. רבי יעקב בר אחא אבא בר חייא בשם רב הבורר צרורות מתוך כיריו של חבירו חייב להעמיד לו חיטין יפות תחתיהן. אמר רבי יוסי זאת אומרת שהוא אסור לערב. אם אמר את שמותר לערב למה לי חיטין יפות תחתיהן. מכר לו חיטין יפות ונמצאו ברורות. מהו שינכה לו דמי אותו הרובע. מיליהון דרבנין אמרין אינו מנכה לו דמי אותו הרובע. דאמר רבי יעקב בר אחא אבא בר חייא בשם רב הבורר צרורות מתוך חיטין של חבירו חייב להעמיד לו חטין יפות תחתיהן. בירר רובע אחד ומחצה מהו שינכה לו דמי אותו הרובע. רבי חיננא ורבי מנא. רבי חיננא אמר מנכה לו. רבי מנא אמר אינו מנכה לו. דהוא אמר ליה אילו יהבתון לי הוינא צרר לון בסירקי מה דהוה זבונה חמי הוא זבן. אלא בשנתערבו דרך מכנס. והא תנינן באמת אמרו זירעוני גינה שאינן נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבעה. בנופל לבית סאה. ותני עלה בגין קב וחצי קב. ואחד מעשרים וארבעה לחצי קב טב הוא כלום. עד כאן חשו למראית העין. מיכן ואילך לא חשו למראית העין. ימעט. כאי זה צד הוא ממעט או פוחת מן הרובע או מוסיף על הסאה. לא כן אמר רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזיד אסור. תמן את מרבה לבטל איסור תורה. ברם הכא את מרבה לבטל מפני מראית העין. רבי יוסי אומר יברר. מה טעמא דרבי יוסי. מכיון שהתחיל ברובע צריך להשלים את כל הרובע. מודה רבי יוסי שאם היה שם פחות מן הרובע משעה ראשונה אינו זקוק לו. היך עבידה. היה שם רובע אחד משני מינין בורר מין אחד ודיו או צריך לבור את כולו. רבי שמעון אומר לא אמרו אלא מין אחד שני מינין לא. עד היכן. עד רובה של סאה. חזר והוסיף חזרה התבואה להתירה. כמה דרבי שמעון אמר אין שני מינין מצטרפין לאסור. כן הוא אמר הכא אין שני מינין מצטרפין להיתר. היך עבידא. היה שם עשרים ושנים רבעים ומחצה של חיטים וחצי רובע שעורין ונפל לתוכו פחות מרובע עדשים אפילו כן אין שני מינין מצטרפין להיתר. ותני עלה כגון שלשת קבין וארבעת קבין הא קביים אחד מעשרים וארבע. באמת אמר רבי לעזר כל מקום ששנו באמת הלכה למשה מסיני. ותני עלה כגון קב וחצי קב. הא קביים ברובע. הכא את אמר קביים ברובע. והכא את אמר קביים אחד מעשרים וארבעה. רבי זעירא ורבי אבונא בשם רב הונא. חד אמר תשעת קבין וחרנה אמר עד שמונה. תשעה ועשרה מהו שיצטרפו. איתא חמי תשעה ושלשה מצטרפין. תשעה ועשרה לא כל שכן. רבי אבין ורבי חנינה תרויהון אמרין סאה חולקת ביניהון ורובע סאה אסור בשלשת קבין ורובע שלשת קבין אסור בסאה. רובע סאה אסור בתשעת קבין ורובע תשעת קבין אסורין בסאה. שלשת רבעים של פשתן אוסרין בסאה. היך עבידא. אתר דזרע רובע דחיטין זרע תלתא רובעין דכיתן.