תלמוד ירושלמי כלאים פרק ב הלכה ג

משנה: זרועה ונמלך ליטעה לא יאמר אטע ואחר כך אופך. אלא הופך ואחר כך נוטע. נטועה ונמלך לזורעה לא יאמר אזרע ואחר כך אשרש. אלא משרש ואחר כך זורע. אם רצה גומם עד פחות מטפח וזורע ואחר כך משרש. היתה שדהו זרועה קנבס או לוף לא יהא זורע ובא על גביהן שאינן עושין אלא לשלש שנים. תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה וכן תלתן שהעלת מיני עשבים אין מחייבין אותו לנכש. ואם ניכש או כיסח אומר לו עקור את הכל חוץ ממין אחד. הלכה: תני סומכין עומרין בצד גפנים. אמר רבי יוסי הדא אמרה שאסור ליטע בצד קמה יבישה גפן יבש. מהו לזרע בצד גפנים יבישות. נישמעינה מן הדא גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת. ואמר רבי לעזר דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר אפילו גפן הצמר אסור ואינו מקדש. הדא אמרה שמותר לזרע בצד גפנים יבישות ואם צמחו מותרות לשעבר ואסורות לעתיד לבוא. כהדא רבי שמעון בן יהודה גם כרמייא אמר לאריסיה פוק זרע. מן דזרע צמחין. אמר ליה פוק חצוד. מן דחצד ארטבין אמר ליה פוק סמך. רבי זעירא בעי עד כדון כרבי שמעון בן יהודה שהוא אמר לדעת גמורה. שאר בני אדם שאינן אומרין לדעת גמורה. חזר ואמר אפילו רבי שמעון בן יהודה אינו אוסר אלא מפני מראית העין. תניי יהושע היו מלקטין עשבים מכל מקום חוץ משדה תלתן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יצחק בר נחמן בשזרעה לעמיר היא מתניתא. והא תנינן וכן תלתן שהעלת מיני עשבים אין מחייבין אותו לנכש. רבי יעקב בר אחא בשם גרמיה בשהעלת לזרע. אמר רבי יוסי וכי לא בא יהושע לפרש אלא לעוברי עבירה. עבר עבירה אסור משום גזל. לא עבר עבירה מותר משום גזל הוי לא שנייא הא שזרעה לזרע היא שזרעה לעמיר. והתנינן וכן תלתן שהעלת מיני עשבים אין מחייבין אותו לנכש. אם את שדעתו עליהן יחייבו אותו לנכש. רבי אחא בשם רבי מיישא רוצה הן בהן כאלו עקורין ומונחין לפניו. מעתה מצא כלאים בכרם יהו אסורין משום גזל שהוא רוצה בהן כאלו עקורין ומונחין לפניו. רבי יוסי לא אמר כן אלא שבסוף הוא רוצה בהן כאלו עקורין ומונחין לפניו. מעתה מצא כלאים בכרם יהו אסורין משום גזל שבסוף הוא רוצה בהם כאלו עקורין ומונחין לפניו. כאן יש לו עם מי להיכנס. וכאן אין לו עם מי להיכנס. רב נחמן אמר רבי מנא בעי הגע עצמך שהיה שם שדה אחרת של תלתן סמוכה לו הרי יש לו עם מי להיכנס. מיליהון דרבנין פליגין. דאמר רבי זריקן בשם דבית רבי ינאי כל הספחין מותרין חוץ מן העלין בשדה בור בשדה ניר בשדה כרם ואמר חוץ משדה תלתן שזרען לזרע. אמר רבי יוסי מילתא דרבי יוחנן מסייעא לי. מעשה באחד שלקח ירקה של גינה מן הגוי. אתא ושאל לרבי יוחנן. אמר ליה צא ולקוט ולפי השוק מכור. הותיב רבי אבהו קומי רבי יוחנן והא תנינן וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה. אמר ליה מקומו מוכיח עליה שאינו רוצה בקיומו. ויתיבינא כאן אסור משום גזל וכאן מותר משום גזל. היך את משיביני דבר שהוא אסור משום גזל עם דבר שהוא מותר משום גזל. כההיא דאמר רבי אימי עשירים היו בתשובות. או ייבא כההיא דאמר רבי נסא כאינש דאית ביה תרין טעמין והוא מתיב חד מינהון.