תלמוד ירושלמי כלאים פרק ב הלכה ד
משנה: הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין בית שמאי אומרים שלשה תלמין של פתיח. ובית הלל אומרים מלוא העול השרוני. וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו. הלכה: רבי זעירא רבי לעזר בשם רבי חייה רובא עושה שתי אמות על שתי אמות ומיצר והולך אפילו כל שהוא. אמר רבי יונה הדא דתימר בעשויה משרין משרין אבל בעשויה משר אחד לא בדא. ואתיא כיי דאמר רבי ינאי יכיל אנא זרע חקלי חמשין מינין עשרים וחמשה מיכא ועשרין וחמשה מיכא. אף בשתי שורות כן. מעתה אפילו בינו לבין חבירו מותר. אף בחורבה כן. או ייבה כיי דאמר ריש לקיש בשם חזקיה ראש תור הבא מחורבה מותר. רבי אומר מתחיל בית רובע ומיצר והולך עד שלשה תלמין של פתיח. ולית ליה לרבי תבואה בתבואה בית רובע. תמן במרובע וכאן במישר. ולית לרבנין מישר. אמר רבי יודן סוף מישר לרבי תחילת משר לרבנין. רבי לעזר שאל היתה שדה קטנה מהו. נישמעינה מן הדא רבי לעזר בר שמעון אבא יוסי בן יוחנן איש ינוח אמר בגדולה חמשים אמות. ובקטנה על פי רובה. מה אם אילו שנתנו שיעור לגדולה לא נתנו שיעור לקטנה. חכמים שלא נתנו שיעור לגדולה לא כל שכן שלא יתנו שיעור לקטנה.
